אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין א עין כל הארץ · תמר ד - פרק א
תמר רביעי בענין קו המרה המתבאר בזוהר ובו ג"ן פרקים
הנה בזוהר פי' בענין הספי' במציאות אצילת' שיתפשט' מלמעלה בוצינא דקרדינותא לתת מדה למדות וייחסו הענין הזה במלות שונות הא' בוצינא דקרדינותא. הב' בוצינא הג' קו המדה הד' משחתא הה' שעורא והנה השמות האלו קצתם ענין מדה ושיעור אמנם בוצינא ובוינא ענין מורה המציאות כאשר נבאר. וקודם כל דבר ראוי שנאמר כי שורש לענין הזה הוא כי אחר שהספי' נאצלות ברצון ובדעת לא בחיוב ולא במקרה א"כ מדת מציאות' עם היות שהם מא"ס עכ"ז א"ס הגבילם ומדדם ושערם כל כלי שיעורו והנאות לו ובחי' ופעולותיו ושיעור שפעו וכמה כחות יוכללו בו שבלי ספק נמצאו מאתו בחכמה שאינה מושג' מיוחד' באחדותו הפשוט א"כ כח יתפשט ממנו להאצי' הספי' ומדדם שיעור ומדה הראוי' ועם היות שאין לו סוף נתן לו סוף ושיעור ומדה למדות עם היות שהמדות בעצמן יש שאין להם סוף כגון הכתר הנקרא לפעמים א"ס וגם החו"ב יוכללו לעתים בו ואין להם סוף והמל' יש לה סוף ומדה למציאות הכלים האלה והענין כי קודם כל נאצל הי' א"ס לבדו והוא הוא כל המציאות וגם אחר שהמציא הנמצאים אין בלתו ואין לך דבר שיהי' מבלעדיו ח"ו שאין שום נמצא שלא יהי' כח האלוה בו שאם לא כן אתה נותן גבול בו ושניות ח"ו אלא האלוה כל נמצא ואין כל נמצא האלוה בענין שסדר המציאות הוא על סדר הזה כל מה שהוא במציאות הוא האלוה שהרי הוא כל המציאות והמציא הכתר ולא חסר בו ולא העדיף כי הוא הכתר וחוץ לכתר אמנם הכתר אינו א"ס אלא מחודש ממנו והאציל חכמה וא"ס בחכמה וחוץ לחכמה ולא נתחדש בו דבר אמנם גם הכתר הוא חכמה ואין חכמה הכתר מפני שהוא נאצל למטה ממנו בענין שא"ס בכתר וכתר בחכמה וא"ס חוץ לכתר וחוץ לחכמה ובין חכמה לכתר ותוך החכמה ותוך הכתר ולא העדיף ולא חסר דבר וכן בבינה וכן בספי' כולם וכן בכל הנברא וכן בכל הנוצר וכן בכל הנעשה הוא נמצא בכל והכל נמצא מאתו ואין דבר ריק מאלהותו ח"ו. הכל בו והוא בכל וחוץ הכל ואין מבלעדיו ואמשול לך משל נאה כדרך שרמזתי לך בספ"ר בש' עצמות וכלים פ"ט והוא. יצייר האדם אור גדול מאד מאד עד אין תכלית ומרוב האור ועוצם בהיקותו אם יצייר תוך האור העצות ההוא נברא יחשיך עיניו ויתבטל כרגע והנה האור הזה המציא בתוכו באמצעיתו כדור מתוח כאהל מעלי' האור מכל פאה בהיר יאיר האור אל תוך הכדור ועובי הכדור והנה הכדור הזה אינו עצם האור הבהיר אמנם האור הוא אור המאיר בו ובתוכיותו ובעוביו וחוץ ממנו ואין גבול לאור עתה כקודם מציאות הכדור אמנם הכדור יוגבל בגבול קצת מצד עצם הכדור לא מצד האור והנה האור המאיר אל תוך הכדור הוא הוא האור המאיר קודם המצאת הכדור הזה ולא נתחדש באור דבר אלא מה שהכדור מצד עצמו הלביש האור הזך ההוא מה בלבוש עצמות הכדור ולא הבהיק מהאור הגדול ההוא אלא חלק כפי מה שנתלבש בלבוש הכדור ולא נשתנה האור מצד עצמותו אלא נתלבש בלבוש ההוא כערך הלבוש לא מצד עצמו ועדיין הנברא לא יוכל לסובלו המציא תוך כדור א' ב' ותוך ב' ג' ותוך ג' ד' עד שהגיעו הכדורים האלה למספר י' ודין הכדורים א' ודין האור א' כדפי' שלא נתחדש באור שום חידוש ולא נמנע האור מהיותו כקודם ובראשונה אלא שהכדורים מלבישים האור ומבהיקים אורו בלבושי כדורי עצמות' והאור מצד עצמו הוא הוא אור הקודם והנה הכדורים האלו כ"א מגוון ידוע יש מהם לבנים ירוקים אדומים משנים האור ממציאות אל מציאות לא שהאור ישתנה מצד עצמו אלא שהם לא יאירוהו אלא בהתלבשות הגוונים ההם ואלו יצוייר העדר הכדורים האור ההוא ממילא הכל מבהיק עד להפלא וגם עתה הוא מלא הכדורים וחוץ לכדורים וקודם אליהם ובתוכיות' והאור הוא הוא אורו שאין מבלעדיו ואחר שאין כח לגברא להמצא עד התפש' עוד נתפשטו עד י' כדורים תוך הכדורים דינם למטה מאלו אמנם האור מאיר דרך כלם וכן הם מתפשטים עד י' שלישיי' תוך השניי' וכן רביעיי' עד הגיע אל האדם האור המתוק ולא כהה עין שכלו והנה האור הגדולה הזאת שהמשלנו הוא א"ס מלך מלכי המלכים בעל המציאות כולו והוא הי' קודם כל מציאות ואחר כל מציאות ולא העדיף בו ולא חסר כלל מה שהאציל וברא ויצר ועשה ואינו אור שהאור גשמי אלא המשל המשובח בגשמי הוא האור והכדורים הם הספי' הכלים והאור המתפשט בהם הוא עצמותו המתפשט הנמצא קודם כל הנמצא המחודש והוא לא נתחדש ומדד ונתן גבול ושיעור לספי' הם הכדורים כדי התפשטות' ומציאותם ועניינם ושיעור כמה ילבשו האור ובאיזה גוון דהיינו שנתן שיעור להנהגת הספי' ודינם ורחמיהם ועניינם ומקיימן והוא בתוכם מחייה אותם ומנהיג על ידם והנה עצמות' מתלבש בכתר נמצא בחכמה וכן עצמותו מתלבש בכתר וחכמה נמצא בבינה ונותן מדה למדתם ושיעור לשיעורם והוא אין בו שיעור ומדה אלא כדי שיסבלו הנמצאים התחתונים אלהותו והנהגתו ויושכרו ויתענשו כשיעור מציאות והנה העצמות הזה המתפשט תוך כל נמצא נאצל מכתר ועד המל' יתן מדה ושיעור לכל מדה כדי רצון עליון למדוד והנה כאשר יהי' מהכתר ולמטה נק' בוצינא דקרדינותא הוא הכתר וא"ס בתוכו נותן מדה למדות כדפי' והנה המדות הם המשערים שיעור ההנהגה אל התחתונים שהרי צמצמו אור השגחתו והלבישוהו והנהיגו החיים העליונים מדין לרחמים כשינוי האור בכדורים ובו אין בו שינוי כלל וההשערה הזאת והמדה היא מדודה מא"ס בהתלבשותו במדות העליונות למדוד את שלמטה ממנה יקרא ע"י המדה הזאת סוף ומדה ושיעור כל אחד לחברת' ושיעור האור המודד המתלבש ממנה למדה יקרא קו המדה המתפשט למדוד לשער דהיינו שיעור ומשחתא והמדות יהיו שנויי' מפני שינוי המדות יש מודדת ברחמים ובאורך יש מודדת בקצרה ודין וכיוצא יהי' השערת המדות מאותו האור הפנימי המודד פנימה בענין שהמודד הפועל א"ס ואינו א"ס שאינו בעל שיעור ומדה אמנם הוא התפשטותו המתלבש במדות ומודד ממדה למדה כשיעור המדה שמצדו אין שיעור ומדה כדפי'. והנה סוד המדה הזאת אינה מבלעדיו ח"ו שמי ישער הנהגת הדין או הנהגת הרחמים או הנהגת החסד אלא הוא שהוא הפועל במדות ומי ישער כליו אלא היוצר בעל הכלים והם בידו כחומר ביד היוצר למדוד להם שיעור ומדה ואין בו מדה אלא ע"י ההתלבשות ברצון כל הרצונות כדפי' בתמר א' ב' ג' וכן יהי' הענין נמדד ברצונו והמדות מצויות כפי מה שישערהו חכמתו ובו אין שיעור ומדה אמנם המציא כלי הלבש' להתעל' כפי צורך ההנהגה אל הנמצאים ראשונים ואמצעיים ואחרונים ובלי מדה ושיעור לא יוכלו לשער כלל ויהיו כאין וכאפס כל הנמצאים שאם תצייר אלף כתרים שוים במציאות' הכל הם הכתר והם אחדות גמור שוים ואם אחר הכתר תצייר אלף חכמות שוות במציאות' הכל הם חכמה והם אחדות גמורה וכן עד כל הספי' לכך שיעור ומדה למטה ממדה ושיעור לתת מקום אל כל הנמצאים ולא העדיר ולא גרע משום נמצא מעלתו והעלהו תכלית עילויו ולא יכול הבינה לסבול עילוי ושיעור ומדה משיעורה ולא הכתר ולא החכמה ולא שאר ספי' שאם יתעלו ממציאות אינם ולא יהיו ולזה שיער והגביל כל בריה ובריה במקומה ובצביונה כפי אשר תוכל שאת והאציל כל נאצל בשיעורו ומדדו כאשר יוכל לסבול ולא גרע כחו ולא העדיף מן המדה הראוי' לו ואין המדות והשיעורים האלו מצדו שאין סוף לכחו ואין מדה ושיעור למציאותו ח"ו שאינו גוף ולא כח בגוף אמנם מדד ושיער מדות משוערות להוציא כלי למעשהו בערך פעולת' בתחתונים ומצד עצמותו אין להם שיעור ומדה ח"ו שהוא באין גבול והוא הוא המגביל כל הגבולים ונותן שיעור לכל המשוערים ע"י התלבשותו בכלים ושערם ומדדם כאשר יוכלון שאת כדפי':