אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין א עין כל הארץ · תמר ג - פרק ה
הנה במה שפי' תמצא מבואר שאין הכתר דומה השתלשלות לשום מדה מן המדות כלל ובו שרש הנמצאות כולם ולזה תמצא בכמה מקומות במאמרי רשב"י יתן בכתר לאצילותו ענין לעצמו לא ישתנה לשום מדה מן המדות כדפי' והנה החכמה ענין לעצמה אינו במעלת הכתר אמנם היא הנבחרת לזכר להעתק הנמצאות והיא ענין שני לעצמו לא ישתוה לספי' המשתלשלות והבינה למטה ענין לעצמה אינו דומה לחכמה מפני שהחכמה זכר לנמצאות והבינה נקבה אמנם לא ישתוה לספירות המשתלשלות שהם בנים והרי אלו ד' בחי' באצי' (אולי צ"ל שהם) שנים היות שדרך כלל נאמר י"ס הם משתלשלות עלולות זו מזו יש שינוי במציאות' בבחי' אלו הנז' ויהיו אלו הד' בחי' נמצאות בהעלם בתוכיות הרצון ורצון הרצונות נתפשט והוציא אלו הבחי' והם נמצאות עלולות זו מזו בשינוי והם מעתיקות הספי' מהרצון למטה וכאשר השרשים הנעלמים יעתיקו הנמצאות יעתיקום בבחי' לא ישתנה בהעתק' שהחכמה יעתק בזכר והבינה בנקבה ונודע שהנקבה חלק אבר מהזכר ונופלת אליו נמצאת במציאותו צלע חד מסטרוי ואח"כ יעתק ממנו ותבנה ותכונן להוליד הזכר בה. והנה לזה יהי' ענין אצי' המדות האלו בשינוי מאצי' שאר המדות לא שינוי מצד המאציל אלא שינוי מצד הנאצל והנה בהתפשטות ראשון א"ס מאצי' ומוציא רצון הרצונות ואח"כ זה הרצון כלי והמאצי' עצמו' מודד באמצעות הכלי מדות הנמצאות ולזה מצדו בונה עולמות ונותן להם התפשטו' מרצון הרצונות רצון לרצון עד אין תכלית וגבול אמנם מצד התפשטות הרצון צריך צבת לצבת ויחריב אותן הרצונות שלא יתפשטו (נר' שצ"ל לא) אלא חרבן ח"ו אלא העלם כהעלמם אל מקורם ברצון כאומרו לא תימא דמיתו אלא דאצטניעו עד יתוקן ברצון הרצונות הצבת לצבת ויבחן שם הכלי מצד עצמן ד' בחי' בחי' הכתר כדפי' בפ' הקודם ובחי' ב' החכמה זכר להוליד לוקט ולוקח מן הכתר ובחי' ג' בינה אם נקבה מקבלת מן החכמה ובזה יעתקו הנמצאות בכתר עצמו ממציאות אל מציאות ובחי' ג' היא בכתר אמנם הד' הבני' ז' ספי' נעלמות שרשי' נעלמים ולכך לא יכונה לכתר התפשטו' איברים אלא ראש לבד אמנם העתק אצי' הספי' ע"י הולדת החכמה והבינה וצאתם להתפשט למטה היינו אחר התפשטו' החכמה והבינה אל מקומם להוליד ולכך בז"א יתיחס זרועות גוף רגלים וכיוצא אמנם למעלה בכתר אין גילוי לנמצאות התחתונות ולזה כל מה שיראה בזוהר חילוק בין אצילות הכתר לאצי' החכמה ואצי' החכמה שאינו דומה לאצי' הבינה ואצי' הבינה שאינו דומה לאצי' ז' ספי' ואצי' ז' ספי' שאינו דומה לאצי' ז' ספי' העליונות אינו מן התימא ולעולם אצי' ע"י א"ס שהוא פועל בתוך הכלים אחר אצי' כדפי' בתמר ב' כ"ש בעת השתלשלות רק שניתן חילוק באצי' לא מצד המאצי' אלא מצד הכלים כפי מה שיפעול ע"י כלים אמצעיי' כשהאצי' הכתר היה ע"י רצון הרצונות נתפשט ונשתלשל בהתלבשות כתר שבכתר בחכמה קדומה היא כלי הפועל בתוך הכתר דהיינו הזכר שהנקבה אינה פועלת במה שהרי לא נתפשטו תולדות מחכמה ובינה לחוץ כדפי' ובזה נבין עניינים שנאמרו באידרא הא' שמצד א"ס היה בונה ומעלים כדפי' והיינו מצד היותו פועל ברצון הרצונות כדפי' עד שהחכמה היא היא שאמר' שאין קיום להעתק הנמצאות כך מפני שהחכמה הקדומה היא הכלי לפעול ע"י התלבשות א"ס בכתר שבכתר וכתר שבכתר בתוך חכמה שבכתר ופעלה סוד הנמצאות שאין חכמה מתפשט' דהיינו מוחא דסבא שכיך ושקיט מפני שקרומא דאוירא שהוא בינה דהיינו הנקבה אינה יולדת ואין כח בזכר להוליד ולהתפשט' ולהוציא תולדות אלא באמצעות הנקבה וכיון שהנקבה אטומה אילונית אין תולדות יוצאות לחוץ ולכך אין הבינה כלי לא"ס בתוך הכתר ולא יחשב בכלל ג' ראשי' אלא ג' ראשי' הם א"ס מתלבש בראש ב' כתר וראש ב' התלבש בראש ג' חכמה קדומה והם עצמות וכלי א' וכלי לכלי והבינה אטומה מעלמת ואינה כלי לפעולה כלל אלא אח"כ יתפשטו החכמה והבינה והדעת ויהיו ג' כלים כדפי' בתמר ב' פ' והיינו ד' בחי' באצי':