אור ברסלב
אלימה רבתי מעין א עין כל הארץ › תמר ג - פרק ב

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין א עין כל הארץ · תמר ג - פרק ב

תמר ג - פרק א

הנה הפ' הזה מבוא לכל הנמצאים נאצלים נבראים נוצרים נעשים (אולי צ"ל לכן) לכל צריך שיהי' אל המעיין למשמרת אחר שהאמונה האמתית קבועה בלב עם ה' היא שאין שום מציאות נפעל למטה שלא יהי' בהשגחה גמורה היא היא המושפעת בכוונה מכוונת ובידיעה גמורה מהא' הפשוט אשר אין לו שום ריבוי ולא שום שיטי והנה כאשר נבא לבחון ענייני ההשגחה בפרטי הנמצאים נמצא תכלית הרבוי אי אפשר להקיף דעת אדם כאומר מה רבו מעשיך ה' ולהם מזון והשפעה לכל ברי' ובריה כאומר ואתה מחיה את כולם והרי להם עת קבוע למזונם כאומר ואתה נותן להם את אכלם בעתו וגו' ופי' רז"ל יושב וזן מקרני ראמים ועד ביצי כנים ידין עתה שכל האדם ריבוי הפעולות לפעולה א' שהיא הכנת מזון לבד לכל הנמצאים וקיומן שאר בחי' שיגויי העניינים שכולם מאתו כמה אלף מינים הם. והרי שכר ב"א ועונשם לא יכיל שכל אנוש לסובלו שהרי עוסקי מצות לאין תכלית יתרבו ואין א' דומה לחבירו ולכל א' וא' שכר ידוע באותה מצוה שהקב"ה שוקל כמלא נימא לב העוסק במצוה אם בחונף אם לשמו אם בשיתוף בין רב למעט אם בצער אם בריוח בין רב למעט. הכנת טבעו ויצרו יצערו כפי יצרו בין רב למעט מי יוכל לשפוט ולשקול מחשבות ב"א ומעשיהם הרבים לאין תכלית והכל לפניו במספר במשקל ואם באנו עתה לתת י' פעולות לעשר ספי' מה יתן ומה יוסיף לענין הקושי' המתנגדת בב' האמונות הנז'. האלוה א' והפעולות המגיעות לנו הרבה מאד לאין מספר ותכלית ואם באת לתת פעולות הרבה לספי' א' א"כ מה לנו אם יהי' במספר י' או אחד לרבוי הפעולות הכל ענין א'. אמנם עמוד והתבונן ענין הספי' מה הם ואח"כ נבא בפ' אחרים לפ' ענין קדימתן הענין הוא כי למעלה מהנמצאים הגשמיים העשי' אשר נבאר במעין בפ"ע בע"ה והם אלפי אלפים מלאכים נפרדים קרובים לפעולות אלו הגשמיות לא יכיל שכל מספרם זולתי בוראם שבראם והנה אלו מופקדים אפי' מיני העשבים להצמיחם יש מלאך על כל מין ומין ממיני עשבים ודשאים שופע מקורו בעולם בכ"מ שהצמח יצמח יגדלהו ישפיעהו כח הגידול בשיתוף הטבע הנודע לטבעי וכן על מעינות המים ועל העננים ועל האילנות ועל המטר ועל כל שיפעל בעולם הטבעי הן רב למעט. והמדרגות האלו עשר משתלשלות זו מזו מציאותם לכל מספר הנמצאות והם פרטי הפרטים האלו יוכללו בכללות ויעשו מינים ויש כמה מינים מהם תחת ממשלת כל מלאך ומלאך היצירה ויש למלאך כדי שיעור לכלול המינים ההם במספר כנפיו וחייליו ממחנותיו ופרטי נמצאיו שהכל יחד מלאך א' ויהיו ביציר' ריבוי מלאכים במספר כך כאומרו המוציא במספר צבאם כידוע למי שיצרם ובמעין בפ"ע נבאר בהם מה שאפשר בע"ה והרי המינים הרבים נכללו בסוגים והמינים נכללו מהסוגים הנז' בפרטות בידיעה גמורה לא בהזדמן שפעם וכחם. והנה המלאכים יוכללו לסוגי סוגי' ויינקו כח פעולתם להשפיע לתחתונים מהכסא שבה הסוד כמה אלף מחנות משפיעים להם שם ידוע וענין ידוע נודע מספרם ושמם ומעשיהם למי שבראם ואלו הם משפיעים לנוצרים בידיעה גמורה בכוונה מכוונת כדי מספר ומשקל צורך ההשפעה לנמצאים התחתונים כדפי' ואלו הסוגי סוגים הם נכללים עוד בסוגי סוגי סוגים מקבלים מהנאצלי' והנאצלים הם משפיעים כחם והשפעתם בידיעה גמורה ועל הדרך הקרוב לכל הפעולות הנמצאים התחתונים ועתה נאמר שיעור קומה ידועה לפעולות כולם ה"ס אדם כאלו תאמר כח שבו ישמע וידבר ויקח ויתן ויעשה ויהלך ויהרהר ויכעוס וירחם וכל הפעולות אשר באדם הוא שיעור קומתו ומציאותו ואלו הי' לו שום פעולה אחרת הי' לו כח לפעול אותם אמנם כשנברא אדם נברא לו כוחות כשיעור קומתו כפי צורך מציאותו לא יחסר ולא יעדיף וכך הוא שיעור קומת אדם זה הנעשה ה"ס המלאכים העשויי' כדפי' איך בהם יתרון על צורך שיעור קומת ההנהגה ולא פחות מהם וכך במלאכים הנוצרים לא הוסיפו ולא גרעו אלא כפי צורך ההשגחה ושיעור קומת עניינם וכך אדם הנברא היא הכסא הנז' שיעור קומתו כפי הצורך הצריך לקבל מהמאצי' ולהשפיע אל הנוצר וכך שיעור קומת אדם הנאצל הם י"מ שיעור קומת הפעולות כולם כדי צורך הנבראים והם מקבלים מא"ס משפיעים לנבראים והיינו טעם האצי' כדי שיעור מספר קומת הפעולות להשפיע לנמצאים למטה לא פחות ולא יותר והיינו סוד שיעור קומה מדה ידועה למציאות הפעולות כהמצאות האדם הגשמיי דרך משל ששיעור גופו וכליו כשיעור פעולותיו אלא שאין שיעור קומה לא"ס שיכולתו באין תכלית אמנם שיעור קומת הפעולות אשר להם תכלית בערך הנמצאי' התחתונים כי בערך עצמן אין להם שיעור כ"ש בערך מאצי' והנה לדרך זה הוא ענין האדרא בפטירת רשב"י שפי' בחש"ק וארמוז הענין במקומו בע"ה היה המציאות לבאר לחבירים שעם היות שהמורגל בפי המקובלים י"ס והם י' לפי האמת כשנבחינם בערך המשתלשלים נמצאם י' עלולות זו מזו אמנם בערך הפעולות וההנהג' להם דרך שיעור קומה הגז' דהיינו משל אל צורת אדם כפי המשל הט' ולכך בתיקו' דרך כלל אדם דאצי' יחס לספי' הנאצלות אדם דבריאה יחס לכסא. אדם דיצירה יחס למלאכים העליונים אדם דעשי' יחס למלאכים התחתונים ולהם עניינים יתבאר במקומו בע"ה. והנה עתה המשל הזה נאמר כי כמו שהאדם בנפשו ורוחו ונשמתו יפעול בכוחות הנפשיות באיבריו ולא נאמר אבר זה מקבל מאבר זה והנפש תשפיע כל הפעולות לאבר זה ואבר זה מקבל מאבר פ' אלא הנפש תפעול בכל איברים כל הפעולות כך א"ס פועל בכל הספי' וא"ס אדם דאצי' והוא נשמתם וחייהם והוא פועל שיעור קומת הפעולות בכל הספי' וכמו שיש באדם הגשמי הרגלים להלוך והידים ללקיחה והעינים לראות והאזנים לשמוע כך בספי' יש פעולות שונות בזו מזו והוא פועל אותם הפעולות ע"י האמנם דרכי הפעולות וכיצד שלא ימשך ממנו ריבוי כבר פי' בתמר. ב' ואין הכוונה עתה אלא להציל המעיין מהסתירה הנז' אמנם עתה נעורר המעיין בהערה זו ונאמר כי הפעולות לפ"ז ראוי שיהיו כא' שיעור קומתן מא"ס מפני שלא יפעול ויחזור ויפעול ולכך כל הספי' הם ברצון הרצונו' למעל' כדפי' בתמר ב' אמנם הפעולות יתפרדו לבחי' ועניינים בדרך הספי' מצד הנמצאים התחתונים א"כ ימצאו הפעולות בפרטות קצת והיינו הספי' דרך אצילותם למטה זו מזו ונאמר עוד כי המחשבה באדם במוח תכלול כל הפעולות ויתפשטו בגוף מן החוש המשותף. והנה החוש המשותף הוא כעין רצון הרצונות באדם העליון ע"ד משל והפעולות המתפשטות בספי' הוא כעין התפשטות החושים באיברים ומטעם ההתפשטות הזה יתפשטו הספי' והנה החושים הם מהם דקים כעין הראות והשמיעה ומהם גסים כמישוש וכיוצא. כך הם הפעולות העליונות (נר' שחסר מלת מהם) מקורבות דקות מהם מתרחקות גסות בערך העליונות וכמו שבטבע החושים הדקים עליונים על החושים העבים כך הפעולות הדקות שהם אותם המיוחסות בכתוב באיברים העליונים כעין השגחת העינים עיני ה' השגחת האזנים אזני ה' השגחת ההילוך ויבא וילך וכיוצא הם בספי' התחתונים ועתה טעם הספי' הוא כלים לפעולות להגלות אלהותו לזולתו ולהיטיבם ע"י הכלים האלה שהם המוציאים הפעולות מדקות נשמה לפעולות נפעלות כעין הנפש בגוף האדם וטעם מספר האיברים כפי שיעור קומת הפעולות והמשל בזה האמיתי הוא להמשיל י"ס בצורת האדם לתת לפעולות בספי' סדר וענין ויהיו עשר שיעור קומה זו כי חלקי האיברים הם עשר לבד עם היות שהפעולות יותר הם כפעולות בגוף האדם והאיברים רבים ודרך כלל יתחלקו לי' איברים הראש ג' חלקים המח וכח אשר על המוח ופרטי איברי הראש הרי ג'. וכך הם הכח אשר על החכמה כתר והחכמה היא מחשבה שבה שפיטת כל הפעולות ומחשבת' והבינה איברי הראש כולם בפרטות בחי' וב' ידים בזרועותיו חו"ג וגוף ת"ת והדעת בתוכו איברים הפנימיים וב' שוקיים ורגליים וכל פרטיהם נו"ה והאמ' יסוד והנקבה מל' ויש עוד עניינים פרטיים כתבתים במקומ' אמנם דרך כלל להקדמה זו די בזה: ועתה נשאר להקשות קושי' על הקדמה הזאת והיא א"כ יהי' מציאות כל הספי' יחד כמציאות האדם רמ"ח ספירות:

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה