אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין א עין כל הארץ · תמר ב - פרק יט
הנה בפ' ח' ביארנו ענין ג' ראשי ההנהגה דרך העברה לתת טעם לשכל שלא יטה בשלילות הפעולות מא"ס ולא יחייב בו פעולות כדפי' עתה נבאר הדרוש בעצמו כדרך שפי' רשב"י בחש"ק ש' ג' סי' ד' והענין שהכתר כל מציאות השתלשלות הכתר מה שהוא כתר וחכמה שבכתר הוא בא"ס ולא נודע בו ולא נחייב בו חיוב מפני שהא"ס רצון הרצונות ומחשבת המחשבות אין לנו לפרט שום פרט שם וקורבתו אל מקורו ואין שם תיקונים וספי' ונק' הכל סתם א"ס והיינו מה שתמצא בפרשת פקודי סי' ובפ' סי' מכונה מנהורין לנהורין כו' בא"ס כדפי' בארוכה בעין רואה תמר א' והנה הראש הא' הוא סוד א"ס בלי חקירה יותר כלל יכונה כל מה שלא נודע ולא נשיג א"ס אמנם בינה שבכתר כתר שבו נעלמה תכלית ההעלם הוא ראש הב' למציאות ההגלות וכן חכמה מוחא הוא מציאות ראשי' הנמצאות שממנה נתהוו תיקוני הכתר וכל מה שיכונה בתי' אריך אנפין כמו שנבאר בעין רואי. ועתה נפרש ג' ראשין אלו הם המתגלות הנמצאות לנו והשגות החיוב לבד לפי ההשגה הידועה לנו מהפעולות והנהגות למטה ואילו הראשים הם זו פנימי' מזו כעילת כל העילות פנימי מכתר וכתר פנימי מחכמה ואמרנו פנימי זה מזה לא שיוגבל במציאות זה בתוך זה ח"ו שאין שום עלול מקיף את עילתו כש"כ בעילת העליונות המופלאות. אמנם הכוונה בסוד עילה ועלול וכל עילה למעלה מהעלול לא עליית מקום אלא עליית מעלה והשכלה ויכולת לההנהגה ולרמוז שהתלבש העילה בעלולו להנהיג התחתוני' למטה ויתעלם הנהגות א"ס בהנהגות הכתר ותתעלם הנהגת הכתר בהנהגת החכמה מפני סדר ההשתלשלות שהם זה למעלה מזה הראש הא' חכמה הנעלמה היא המכונה בשם מוחא דא"א בעין רואי ת"ב והיא החכמה הנעלמת תכלית העלם יותר מן החכמה בעצמה ודון בשכלך אם החכמה ממש במקומה השאלה אסורה בה כש"כ החקירה כאשר יתבאר חכמ' שבכתר שאינה נפתחת בנתיבות כפתיחת החכמה כלל כמה יפלא עניינה ויתעלה ותקרא החכמה הזאת ראש עם היות שיש ספירה אחרת עליה מפני שהכתר מופלג בהעלם אין ממנה תיקונים וראשים ההתפשטות לכל המציאות היא החכמה יסוד ושורש לכל חכמה שהיא מתפשט' במקומה שממנה תחילת ההתגלות להשתלשלות הנאצלים תקרא ראש והבינה לא תקרא ראש בראשי ההנהגות האלו מפני שאינה ראש להשתלשלות שכבר קדמה החכמה מוחא ולעולם נאמר בהתפשטות חו"ב ודעת הראש הב' הוא בחי' הכתר שעל החכמה הנז' וה"ס גולגלתא באידרא והוא ראש לנמצאות ולקורבתו אל מקורו יתעלם תכלית העלם והוא יוצא מהעלם מאצי' אל נאצל ולזה יקרא ראש לעצמו הראש הג' ראש לכל ראש א"ס. שאינו ראש ע"ד החיוב אלא על צד הקדמות ע"ד השלילה מכל חידוש כמו שהארכנו בת"א. ולא יצדק בעצם אומרינו בו ראש שאינו במספר ולא נכלל במלת ראש עם נאצליו מפני שהנאצלים יש בהם ראש וסוף והוא אין בו ראש וסוף כלל ח"ו שכל גבול נמנע בחק המאצי'. אמנם הכוונה במלת ראש לשלול שאין ראש למעלה ממנו בענין שהוא מתנשא על כל ראש והוא אינו ראש והוא קודם לכל ראש וממנו מתאצל ונמצא הראש כנודע והנה כאשר עולה בדעתינו העלם הכתר תכלית העלם נוסף על זה העלם א"ס שאחר שנתן כל מעלה שאפשר לכתר אנו חייבים להוסיף עליו מעלות א"ס מה שלא ישוער שאין הכתר משיג בא"ס השגה כלל כדפי' בתמר א' פי' בענין שהכתר ראש על צד החיוב וא"ס ראש על צד השלילה בערך שאין ראש למעלה ממנו והנה בא"ס הראשון נרחיק כל ידיעה לספי' בו מפני שאינו מקבל חלקים אמנם פעולותיו נחלקות ממנו ומקבלות החלקים ולזה יש יודע שיעור מפעולותיו כו"כ ויש יודע יותר ויש פחות ובזה יובדלו הספי' להשגות נבדלות אמנם בכתר עצמו לא חוייבנו בחובה זו ונאמר שהם מכירים בכתר קצת הכרה בעצמותו ולזה נאמר בבחי' תי' שהם השורש לנמצאות ידעוהו הספירות אמנם בבחי' עצמו לא ידעוהו ולזה לא נכנה בו ההעלם מכל וכל כדרך שנכנה בא"ס כדפי' בת"א פ"ג ועתה אחר שידעת ג' ראשים אלו עמוד והתבונן הנה אור הכתר מאיר ומתפשט בספו' כדפי' ואין ספק שאין לו ההארה למטה אלא בסוד א"ס השופע שפע זיו אור השגחתו להחיות כל נאצליו והנה השגחה זו אפשר שתהיה בא' מג' פנים. הא' שיאיר אור א"ס מתלבש באור הכתר ואור הכתר מתלבש באור החכמה מאירים ג' אורות מתגלים זב"ז ומתלבשי' זב"ז וג' מאירים והנה מהכתר יקבלו נשמ' ההנהגה כל הספי' למטה ומפני כך כיון שבכתר ג' בחי' אלו מחוייב שכל הספי' המאירים ממנו יאירו ויתנהגו בג' בחי' כדמותו בצלמו דהיינו בג' ראשי' א"ס וכתר וחכמה שבבי' שבתוך הכתר והכל כלול יחד דהיינו א"ס בכתר וכתר בחכמה שבבינה שבכתר שלא מפני שתתלבש ההנהגה בלבושי' אלו יסולק מא"ס המשגיח ח"ו אלא הכל כלול כא' ויסתלק ג' סילוקים מחכמה אל הכתר ומכתר לא"ס ולזה יושג הנהגה זו להיותה מתלבש' כדי להשיגה התחתוני' מדרגה אחר מדרגה זו בתוך זו עד ג' מדרגות ועתה כאשר תפעל שום ספי' מן הספי' פעולת' נודע שאין לה שום פעולה אלא מכח הא"ס ולזה יתפשט אותה פעולה בספי' ואין צריך לספי' האצי' כאשר תפעול שיתחדש לה אור א"ס ויתפשט מספי' לספי' ח"ו אלא כל ספי' וספי' דבק במאציל אפי' שהיא אצי' י' או ט' או ח' אלא שאור א"ס בסוד הנהגות אלו הם ג' בחי' נמצאות ממש בה אמנם היא מצד פעולות הכתר ועצמותה היא מדריגה ט' או י' אבל מכח א"ס הוא ממש בה ולזה כל הספי' יתנהגו מהכתר מפני שהכתר הוא המנהיג הגדול ראש לכל האצי' שמצדו הספי' נתפשטו מכחו מנהיגים וכפי מה שהאור תתלבש בו כך תתפשט לספי' ולא יתלבש בשום התפשטות הספי' לבוש תוך לבוש כמו שלא תאמר נפש הרגל אינו נפש היד אלא מתנוצצת מהיד שזה אינו אלא נפש הרגל ונפש היד הכל א' והיא היא נפש הראש. אמנם התלבשות הנפש ממקורה לבוש תוך לבוש היא לבוש שיתלבש הנפש בראש וביד וברגל ומטעם זה מפני שהכתר בשלשה אלו שהוא לבוש ההנהגה זו בזו כל שאר הספי' המאירות ומנהיגות ממה שהכתר מאיר אליהן כלולות בג' וינהיגו בשלשה בחי' אלו לבד ולא יתלבש בלבוש ההנהגה יותר ואפי' המל' י' או יסוד ט' תפעול פעול' הנהג' א"ס מתלבש בכתר וכתר בחכמה הב' שאור החכמה לא תאיר אור בפ"ע אלא תהיה מקבלת היא אור העליוני' בתוך המקבלי' ונמצא שהאור המתפשט הוא אור הכתר וא"ס יחד א"כ נמצא סוד אור א"ס מתלבש באור הכתר וכל המאורות והכתרים מאירים בסוד אור זה והנה עתה שלא תתלבש הנהגתו בחכמה שהיא המתגלים למטה א"כ אין הנהגה זו מתגלי' בקודמ' אלא מתעלמ' בסוד נעלם גם אם הספי' הם מאירות למטה מאור זה אחר שהארתם אינה מתלבש' ספי' בתוך ספי' כדפי' ולזה כל הספי' מאירות באור ב' ההנהגות ב' האורות יחד והנה הטעם למה תתבחן ההנהגה בבחי' זו נוספת על הבחי' הקודמ' ולא תהיה ההנהגה כולה בבחי' הקודמ' נאמר כי כמו שלא יקשה עלינו למה ההנהגה תתבחן בג' אלו ולא תהי' בד' עם הבינה ונשיב שעד החכמה סוד העצמות מתלבש ומתפשט מטעם שעד כאן הוא א"ס אמנם מבינה ולמטה והבינה בכלל אינה בא"ס אלא הוא בגבול ותכלית ולכך אינה עצם הנהגה אלא כלי להנהגה אמנם החכמה דבקה למעלה והיא בא"ס ונקרא' מנהיג ולא כלי להנהגה וזה דוקא כשיתלבש בו אור הכתר וא"ס דהיינו שיתלבש זב"ז בלבוש נשמה ברוח ורוח בנפש וכולם באברי הגוף וגדר הגוף והכלי מבינה ולמטה והטעם שהיא כלי ומן הטעם הזה ממש הוא ההבדל במעלה השניה שאין החכמה והכתר שוין אלא עם היות שהחכמה בא"ס כתר נבדל מחכמה בעילוי ומעלה. והנה לפי זה יש הנהגה שישתמש בלי חכמה מפני שהכתר ראש לראשים שהם ב' ראשים בתוכו חכמה ראש להנהגה א' ובינה ראש לכלים הפועלים ושתיהן בתוך הכתר והיא ראש לראשים ומטעם זה הוא נבדל מן החכמה והנה טעם ההבדל הזה מן ההנהגה הקודמת כי ההנהגה הקודמ' היא הנהג' הספי' סתם ופעולת' בתחתוני' אבל הנהגה זו היא הנהג' הדברי' הנפלאים בפלא ועניינים סתמיים וכמו שיתעלמו ויתפלאו ויסתתמו הכתר וא"ס כך כל שאר הספי' בהיותם פועלים בהעלם הנהגה זו סתומות ופועלות פעולות נפלאות הג' שיאיר אור א"ס דרך הספי' והנה הבחי' הזאת הג' אי אפשר ליחס הפעולות לא"ס לבדו בלי המצאות כלים שאין לייחס אליו פעולות שאינו מקבל הפעלות ושינוי וכיוצא והכתר לבדו ג"כ אינה שאין לסלק א"ס מהפעולות אמנם הבחי' הזאת היא דבקות הכתר בא"ס וא"ס בכתר באותה בחי' שהכתר מתקרב אל מאצי' עד שמתקרב הכתר אל העצמות כל מה שאפשר ואחר הרחקו יעשה אל העצמות כלי בענין שיהי' עצמות וכלים וא"ס מתלבש בו לפעול כדפי' בענין עצמות וכלים לעיל פ"ז והנה שאר הספי' כולם כלים רחוקים מהמאציל קצת כאשר תתפשט נשמת ההנהגה בהם ע"י יב' בחי' הקודמות אמנם כאשר תתלבש האור בהם ע"י סוד הכתר בבחי' ממאציל קודם הרחקו שהוא עצמו' גם עצמו' נמצא בהם וז"ס העצמו' המתפשט בספי' וכל ספי' וספי' דבקה במאציל ממש וזה א"א אל הספי' המשתלשלות להתקשר במעלה הנפלאה הזאת אלא ע"י ייחודם למטה והתקשרם א' בכתר וייחוד אחדיי ואח"כ עלותם אל סיבתם וחזרתם אל שורשם והכל אחדות גמורה מפני שהעצמו' אינו נדון בעילה ועלול אלא הכל עצם אחד ומציאות א' ולזה יתקשרו בסבתם כולם א' ויהיו בסוד האחדות הנפלא והנה לא יצדק באור הזה המתפשט נשמה בספי' לאמר בה שיתפשט וישתלשל שא"כ יהיה אור נאצל ולא מאציל ואינה זאת הכוונה אלא שתהיה המאציל והנאצל הכל א' האצי' ממש כח עילות העילות לזה נאמר שהספי' יתקשרו ויהיו אחד ויחזרו אל שורשם להתאחד עם המאציל והיינו סוד ייחוד הנאצלים מפאת מאצי' שלא ירדו הספי' מעילה לעלול אלא מצד עצמות' ובחי' השתלשלות אמנם המאציל לא יתן קדימה ואיחור לשום נמצא אלא קרובים לו והוא משפיעם מכל צד שהרי אין בו פאה וצד לומר בו מצד זה עם החכמה ומצד זה עם הבי' ח"ו אלא כולו שפע שופע לכל מושפע ומאיר מכל מציאות השפעה מיוחדת באחדות' שאין בו ספי' ידועה ובחי' ידועה להשפיע לספי' בבחי' זו ולא מזו ח"ו שא"כ ימצא בו ריבוי ושינוי ופירוד והפעלות וכל אלו הדברים נמנעים בו. א"כ מצדו כל נמצא דבק בו ולא יתרחקו הנמצאים אלא מצדם שהם מצד המצאתם והשתלשלשותם יתרחקו ויהיו עלולות זו מזו ולזה כאשר יתנהגו בלי אמצעות ספי' אלא מאותם בחי' שהם נמצאים ממנו והיינו בחי' דבקות הכתר וקורבתו אליו בעת אצילותו מראש המציאות הנה הבחי' הזאת תהי' אבות לכולם להיותם שואבים שפע האחדות וכולם ידונו כא' בלי חילוף וחילוק בחי' כלל וענין זה לא יהיו לספי' מפאת הנהגה זו אלא אחדות גמורה והארה נפלאה ולא ישפט משם שום פעולה יותר מאחדות' וזו תכלית שלמותם וזו גמר מעלתם והנה ג' בחי' אלו אל ההנהגה אינו שימצא זה בלא זה וזה בלא זה אלא כולם בחי' נמצאות בכתר וכולם בחי' נמצאות תמיד בספי' וההנהגה מתנהגת זה בתוך זה וזה בתוך זה וכשיהי' השלישית לא יחסרו הב' הקודמות וכשתסתלק הג' הב' הקודמות לא יתעלמו ולא יסתלקו מפני שאי אפשר לספי' בלי א"ס ואפשר לספי' בלי הנהגות כתר וחכמה ולזה הא' לעולם לא תחסר שהיא דבקות' בכתר אמנם אם ההנהגה ימצא או לאו זה תלוי בהתלבשות הנזכר' אם תתלבש ההנהגה מדרגה ב' או ג' לא תהי' ההנהגה בראשונה לא שאינה ח"ו שמבלעדה אין קיום לספי' ומבלעדי אחדות' בא"ס אין להם מציאות אמנם אם יאיר אור זה בספי' מבלי אמצעי זהו הענין הנוסף או הנמנע בענין שדרך כלל נאמר הנהגה ראשונה ועיקרי' אשר לא תעדר לעולם הוא סוד הנהגת הספי' ודבקות' מא"ס אמנם בבא הארה זאת להאיר בספי' לא ימנעה שום ספי' ולא ילבישה שום מלבוש ותתפשט מראש ויהי' הכתר כלי מעבר לה וכש"כ חו"ב ויהיה המציאות במל' כמציאותה בכתר ויהיו כל הספי' מאוחדות במאציל משתוין במציאות' ואין צריך שום ספי' לחבירתה מפני שאין בהם עילה ועלול אלא כולם באחדות דבקות במאציל י' או לפעמים אור זה תתלבש בכתר ויהיה סוד הכתר לבוש לבחי' זו ובהתפשט אור הנז' לספי' ימצא כלי מלבוש ויתפשט הוא מצד עצמו ממש כמציאות הא' אמנם יתפשט אור הכתר מלביש האור הנזכר ומרחיקו מן הנאצלים מפני שכמו שהכתר האמצעי היה סבה להשתלשלותם גם עתה אורו ילביש אור ההנהגה הזאת הנפלאה וימצא אור הנמשך לספי' אור א"ס מתלבש תוך אור הכתר וזו אינה מחוייבת תמיד שאפשר מבלעדה ואפשר שהיה כלי ככלים מעבר ואור א"ס עובר לכל הספי' בלי אמצעי כדפי' ולפעמים גם האור הזה תתלבש תוך אור החכמה והחכמה הקדומה אשר בכתר ילביש אור הכתר שבתוכו אור א"ס כדפי' וזהו מדרג' ג' אפשר שתהי' ואפשר שלא תהי' והכל תלוי כפי אחדות הספי' או ח"ו פגם הנמצא בהם המרחיק אותם מסיבתם ראשונה ולכך ההנהגה הזאת אינה מחוייבת אלא תלויה. פעמים תהי' פעמים לא תהי' אמנם בהיותה בתוכה יהיה הב' ובתוך הב' הא' בענין שבהיות הא' אפשר שלא תהיה הג' והב' ובהיות הב' אי אפשר מבלעדי הא' ואפשר מבלעדי הג' ובהיות הג' א"א מבלעדי ב' הקודמות שהם א' וב' ואין אנו אומרים ג' אלו ההנהגות אלא שהם מחוייבות בהיותם כולם כדפי' ועתה ג' הנהגות אלו הם מחוייבות מצד הכתר בעצמו שה"ס א"ס הנכלל בדברינו כל סוד הרצונות והמחשבות שהם חכמה וכתר אשר בכתר עצמו ואינו מבחי' הבינה שבכתר שהם תיקוני הכתר מבחינים כו"ח שהם מוחא בגולגלתא שה"ס אלו הב' הנהגו' הבינה שהיא כתר אל ג' ההנהגות שהוא בינה שבבינה שבכתר והיינו בחי' שאר התיקו' כאשר נבאר בעין רואי תמר א' ב' ג' ד' שאלו הם תי' א"א הספי' המתבחנות בחי' שבכתר ובה י"ס וחכמה וכתר שבה ב' ראשי' ומבינה שבה ולמטה שאר התי' ממצחא ואילך כלים לג' ראשי ההנהגה ולזה יהיו אלו הג' ראשים משתלשלים ונמצאים מהכלי' שהם תיקוני א"א כדי להמצא למטה אל הספי' שהם מחכמה הנאצל' במקומ' ודעת ותבונה וחו"ג ותנהי"ם הנאצלות במקומם המכונים בשם ז"א ונוק' המבוארים במעיינות עין שמש עין יעקב בע"ה אמנם לפ"ז ימצאו הראשי' האלו בבחי' הסמוכה לספי' שהיא אחרונה שבבחי' הכתר וה"ס מה שיכנו אותם בסוד הזקן בחש"ק ש':