אור ברסלב
אלימה רבתי מעין א עין כל הארץ › תמר ב - פרק יז

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין א עין כל הארץ · תמר ב - פרק יז

תמר ב - פרק טז

הנה הא"ס יתרחקו ממנו כל גשמות וכל ריבוי וכל חסרון וכל דין וכיוצא ועל כולם יפול השאלה מהיכן יצא הגשמות מהיכן יצא הדין מהיכן יצא הטמא מהיכן יצא החסד מהיכן יצא הריבוי מהיכן יצא התכלית ועד"ז לכל המציאות ולא נצללו בשאלות אלו אלא מחייבי הקדמות הכופרים בבריאת יש מאין. אמנם עדת ה' המאמינים יש מאין אין להם שאלה בזה כלל מפני שהכל יש מאין וכמו שהיש יצא מאין המוחלט כך הטמא מהטהור שהרי יותר נמנע היש מהאין מהיש עם היותם שם דברים מתחלפים ושאלות הריבוי ג"כ יותר נמנע הוא להוציא היש מאין ממה שימנע הב' מן הא' או האלף מהב' ועד"ז ברחנו מהשאלות כולם ולא הכנסנו עצמינו אנחנו המאמינים בתיקון העניינים אלא מצד אמיתו' הדבר בעצמו ועתה נאמר האמונה היא קבועה בלב המאמינים שהא"ס ידע הריבוי ולא מפני זה יתרבה וכן ידע הטמאים ולא מפני זה יהיה שם טמא וידע הגשמות ולא מפני זה יהיה שם גשמות וידע הגבול ולא מפני זה יהיה בו גבול ותכלית והנה תיקון ויישוב העניינים האלו בדרך זה כוללת כי הכל נמצא יש מאין אמנם היישוב מתחיל מתחילת החכמה והאין הוא בכתר מפני שאפילו במדה זו הם אין שהוא תכלית הקורבה אל המאציל עד שהשתתפות הספי' בו נקרא אין והנה אין ר"ל א' כתר יוד חכמה ן' בינה והנה הכתר אינו נקרא אין בבחינ' העליונה הדביקה במאציל אלא דוקא בבחינ' הקרובה אל הנאצלים שהנאצלים מושרשים בכתר ושרשיהם נקרא אין דהיינו כח"ב אמנם הבחי' העליונה דהיינו מבחי' הכתר ולמעלה להקשר במאציל יקרא א"ס מפני שהם ג' בחי' א"ס שאין השגה כלל ולא ישפט שום בחי' כלל ולא נודע השרשות האצילו' שם ויהיה הענין הזה בכתר שבכתר וחכמה שבכתר כאשר נבאר בתמר כ"ג אמנם בינה שבכתר בה סוד אי"ן שהם תיקוני א"א ואינם תיקונים מפני דקותם עד שאין ראוי שיקרא י"ש דהיינו הבחי' הב' אי"ן והג' יש מחכמה ולמטה והנה תחילת הישו"ת הוא מחכמה ולמטה דהיינו י"ש י' חכמה ש' תשובה והנה לפ"ז יהיו השרשת ההוייות מודככות ועולות המשל בזה חכמה ה"ס המחשבה הדנה ושופטה בכל האצילות ולכך כל הפעולות הם מחשבות בחכמה ועכ"ז מחשבות החכמה הם מחשבות טובות מחשבות רחמים אמנם יש למטה חכמה בבינה ושם יהיו מחשבות הדין ומשם תחילת הנהגות הדינים ופעולתם ומבינה ולמעלה מחשבות טובות וכל הספי' הם מחשבות לטובה ולרחמים ולמעלה בכתר הם מחשבות נכבדות דקות שמה שהיא מחשבה בחכמה יקרא בכתר מחשבה למחשבה דהיינו דקות על דקות והנה היש אינו יש גמור אלא יש במחשבה ובמחשבה למחשבה הם אי"ן ובמציאות העליון שהם א"ס הם אי"ן לאי"ן עד א"ס ותכלית והנה התפשטות הנמצאות ממציאות אל מציאות הביאו הדברים אל מציאות הישות והוציאום מן האי"ן אל הי"ש והם י"ש מאי"ן והנה אלה הם הנמצאות בערך פי' י"ש ובערך פי' אי"ן ע"ד המקובל.

אמנם יש עוד י"ש מאי"ן דהיינו האפס וההעדר דהיינו שהרי אנו אומרים קודם אצי' שום נאצל שאין זה ענין י"ש מאי"ן שהרי האי"ן בחי' ב' לנאצל הא' כדפי'. אמנם דע כי ההעדר אינו כאשר חשבו בני אדם שהעדר העדר ואפס ח"ו אלא האי"ן הקודם דהיינו א"ס לבדו אין מקום לשום העדר ח"ו שהרי הוא הוא עצמו והוא כל המציאות ואין העדר ח"ו שהרי לא יחשב העדר אלא כשתצייר היש ותצייר מקום היש והעדרו אמנם נצייר א"ס לבדו הוא הוא ואין זולתו הרי הוא ממלא כל המציאות והוא שכל שכל המציאות שכל ואין ריקות שיהיה בו העדר ח"ו וציור שיהיה כל המציאות שכל והוא החשיבות והיש האמיתי שלא יעדר לעולם ובו כל המציאות ואינו חשוב דבר ואל יעלה בדעתך לומר שזה השלימות אשר אין בו העדר שיעדר לעולם ח"ו שהוא הוא הנמצא הקיים העומד שלעולם לא יעדר ולא נעדר אמנם הלביש והעלים והסתיר עצמותו והגלים השכל בשכל יותר עלה בערך עצמותו הקודם והעומד והמאוחר שלא יוסיף ולא יחסר לא קודם המציאות השכל הזה המתמצא המתחדש ולא אחר מציאותו כלל כדפי' בפ' הקודמים והנה השכל הזה שהוציא להלביש עצמו אינו מחוצה ממנו שהרי לא היה זולתו אלא הוא ממש כחו הנעלם והנסתר העומד בעצמו הוציא והרי. זה השכל הלבוש יקרא יש בערך שקודם לא היה ועתה היה אמנם לא בערך שהיה העדר שהרי זה השכל היה ידיעתו כחו חכמתו שאינה יוצאת ומתפשטת מעצמותו ולחוץ אלא הוא מעצמותו אל עצמותו שהוא וידיעתו א' ולא יצדק אמרינו בו חכם יודע יכול רוצה שהרי הוא מעצמו בעצמו בלתי מתפעל כלל:

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה