אור ברסלב
אלימה רבתי מעין א עין כל הארץ › תמר ב - פרק י

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין א עין כל הארץ · תמר ב - פרק י

תמר ב - פרק ט

הנה בפ' הקודמים התהלכנו בביאור ב' עניינים הא' ברצון האלוה הב' ביכולתו לפעול השכר והעונש והרחקנו ממנו כל אשר לא יאות והעמדנו כבוד אחדותו על נכון. עתה נבאר ענין הידיעה והוא דרוש קשה למאד ומבוקש נכבד לפרשו נבוכו בו הרבים ונלאו למצוא תי' הענין. והנה הקדמה א' שהוא יודע שאם נעלים ממנו הידיעה ח"ו זהו העדר ולא יאות אליו אלא שהוא תכלית השלמות כולם ויודע בידיעה שאינה חוץ ממנו (אולי צ"ל אלא) או שהוא וידיעתו א' ויודע פרטי הנמצאות כולם ולא יחייבו בו הרבוי ויודע המתחדש ולא יחויב בו חידוש כלל ומפני שכל אלו הדברים מתנגדים צריך לתקנם על הנכון ולזה אל תחשוב שנוכל לדעת מציאות ידיעתו שאין מהותו מושג אמנם כונתינו לתקן הדרוש הזה על דרך המקובלים הנה החוקרים אמרו על הענין הזה דרך קצרה הוא היודע הוא הדעת הוא הידוע בענין שאין ידיעתו בנמצאות מצד הנמצאות בעצמם. אלא בהיותו יודע את עצמו יודע הכל כיון שהכל נמצאו מאמתת עצמותו וידיעתו קדומה בקדמותו אין שום חידוש נוסף בו מפני חידושי הנמצאות מפני שהוא קדמון וידיעתו בקדמותו והנמצאות קיבלו חידוש מצד עצמן אמנם מצד עצמו קדמון וידיעתו קדומה והנמצאות קדומות בעצמו בלתי מתרבות שלא יתרבו בו ח"ו אלא הוא הדעת והיודע והידוע והנה לפ"ז אחדותו כלל הידיעה דהיינו הנמצאות והנמצאות מיוחדות ידועות לו בעצמותו מיוחדות כאחד האמתי ואחר שהגעת אל המדרגה הזאת תדע מה אנו אומרים מהספי' נעלמות בעצמותו מפני שא"ס באמתת אחדותו כולל הנמצאות ויודעם והנמצאות הם הידוע א"כ כל הספי' שנמצאו כולם נמצאו ונאצלו ממנו אמנם הם בעצמותו כקדמותו ולא נתחדש לו ידיעה אחרי צאתם שהרי היו קודם היותם באחדות עצמותו ושם אינם ספי' ח"ו שאינם עלולות אמנם הם עצמות הבורא שהוא והם א' שהוא היודע והידוע והנה תדע כי הנמצאות יתפרטו לפרטים עד אין תכלית וכל כח האדם לקבצם ולאחדם עד לקשרם בידיעה העליונה והיינו דביקות הפעולות בפועל והנה קשר הנמצאות בפועל מצד עצמותו אינה צריכה אלינו אמנם מצות ק"ש לאחד הפעולות אחרי הפרדם בשרשם העליון. ואל תקשה היאך יתעלו הנפרדים ארצה במנין הבאים מצד השתלשלותם לחזור אל מציאות האחדות הקודם. קודם היותם כי כמו שהנמצאות נמצאו מעצמות אחדותו כך יחזרו אל האחדות ההוא וכמו שלא נייחס גריעות מהבורא המצאם כך לא נייחס תוספת אם יחזירם אל אחדותו וז"ס האצילו' שיתאצלו זמ"ז ולא יחסר הא' ויחזרו הדברים אל נרתקן ולא יעדיף דבר ולא שיהיו אפס ויתבטלו אלא יתקשרו באחדות הקודם ויתעלו ויש תחת הדרוש הזה ג' עניינים הא' כניסת ההיכלות בסוד התפלה עד המל' כמבואר בפ' פקודי. הב' כניסת הנשמות בלילה למדת המל' בסוד חדשים לבקרים רבה אמונתך כמבואר בכמה דוכתי. הג' עילוי הנמצאות בסוד היובל וכל אחד יתבאר במקומו ואב לכולם סוד ק"ש הנה באמירת מלת שמע מורה על המדה האחרונה הזאת המקבצת ומשמעת כל הנמצאות אשר למטה ולא אאריך בפי' העניינים בפרט אלא בדרך קצרה עד שתבא אל מקום עיקר הדרוש בע"ה. ואח"כ תתעלה המל' באחדות הנמצאות הפרטיות בריאה יצירה עשיה דהיינו שמע קיבוצם ואחדותם זו בתוך זו עד אצי' והם במציאות אצי' בהשתרשם במדה זו ומדה זו מזדככת בהתקשרה בישראל שהם ו"ק ונקשרו ונאחדו המציאות הנאצלים בימי היותם באחדות גמור ועלו ונקשרו החכמה והבינה יחד בסוד ה' אלהינ"ו כדי לתת להם כניסה ואחדות בסוד ג"ר ואח"כ נקשרו בא' והיינו שיתאחדו ז"ס אל ה' נקודות שהם חג"ת ובו יסוד ומלכות בסוד היחוד ונו"ה הם ה' נקודות בבינה והם סוד ה' הנעשים באחדות א' שהיא ה' נקודות כזו ועלו אל החכמה בהקשר הבינה עם החכמה ונעשו ג' דהיינו י' שבה ג' נקודות ועלו אל הכתר וג' נקודות שהם חסד דין ורחמים וכיוצא נאחדו ונעשו אחד תכלית אחדות ועולה מרצון אל רצון ומרצון אל רצון עד הכתר כולם בא"ס ונעשה המציאות העולה אחד מיוחד כסא לאותו המציאות הקדמון האחד האמיתי אשר לא יחודש. והרי נקשרו הנמצאות אחר היותם משתרשים משורש אל שורש עד הסבה הא' אשר לא יתרבה וחזרו הנמצאות אל קדמות קודם התפשטותם וחזר במלת אחד וירד והשתלשל כענין צאתם והמצאם מאתו וירדו במלת א' עד סוף האצי' ואח"כ נייחד ב' מדות שהם ת"ת ומל' ע"י היסוד ואומר בשכמל"ו ונשתלשלו הנמצאות בריא' יציר' עשיה והרי בזה נקשרו הנמצאות ממטה למעלה עד התדבק באצי' ואצי' במאציל והיינו קשר הנמצאות במציאותם באחדותו הפשוט אשר לא יתרבה מפני מציאותם בו כדפי' ולפי ענין זה מצורף אל הנדרש בהנהגות כדפי' בפ' ט' לא יתרחק הידיעה בענייני' ויהי' על ב' פנים הא' בסוד קדימתו הפשוט האחד אשר לא יחודש בהכרת עצמו ידע כל נמצא ואינה ידיעה מחודשת אלא הוא וידיעתו והידוע לו אחד. והב' ידיעות הנמצאות מצד עצם הנמצאות מצד קשר הנמצאות והשתרשם מעלול לעילה ממטה למעלה כדרך שפי' ולזה ידעם קודם היותם ואחר היותם ולא יקבל בזה חידוש והפעלות מפני שיתקשרו המצואי' כדרך מציאותם ממטה למעלה וכמו שהיותו פועל בהם לא יחייבו בו ריבוי (בו) ולא הפעלות גם הידיעה לא יחייב בו הפעלות ולא רבוי ומה שיחדש התחתון חידוש לא יחדש בו שום חידוש שהחידוש הוא בנפעלים התחתונים אבל ביחיד הנעלם לא חידש שום חידוש האיש הפועל מפני שלא יקבל הפעלות ועתה בזה נאמר אם איש אחד יחטא הנה ההפעלות אינו בא"ס אלא בספי' שיפגום בהם ויגרום סילוק אל הנשמה ולא שהנשמה תסתלק אלא לעולם שופע א"ס ומאיר הארתו אלא יתעבו המדרגות ואין אור א"ס נמשך אלא בז' מדרגות שפי' והרי ההפעלות אינו בא"ס אלא בספ' ואם יקיים מצות או ישוב בתשובה לא יפעול בא"ס ח"ו שום הפעלות אלא ההפעלות בספי' שיזדככו ויאירו מאור הא"ס וע"ז נאמר אם חטאת מה תפעל בו וכו' והנה ההפעלות לא יקבלנו א"ס והפעולות יוצאות מאתו שהרי מה שנתעבו הספי' ולא האירו האור והדין הוה הכל בידיעת הא"ס ורצונו הדן בספי' ומנהיג בהם אמנם ההנהגה הזו כל הדרכים הנז' בהתלבשות הנז' נמצא פועל הדין ומגיע אליו (אולי צ"ל ענין) טען הפגם עד הבינה ששם תגבורת הדינים והדעת נשמה בתוכה ודרך הדעת יהי' התפשטות א"ס בתוך הבינה והבי' בספי' נמצאת הידיעה מגעת לו ממעשה המגונה כדרך שיגיע ההנהגה אל הספי' שלא בהפעלות כלל שאינו מתפעל אם יגבר הדין וינהיג במדת הגבורה או אם יגבר החסד וינהג במדת החסד שהרי ההפעלות במדות לא בא"ס ועד"ז הבחיר' מסורה ביד האדם אם ייטיב ויגבר החסד או אם ירע ויגבר הגבורה והרי יהיו ב' הנהגות או הנהגת הדין או הנהגת החסד ואלו אינם פועלות בו הפעלות אלא במדות ויגיעו מעשיו עד הגבורה או עד החסד דהיינו ב' הנהגות או הנהגת הבינה בבינה או הנהגת הדעת ומהדעת ולמעלה נמצאת הבחירה באדם ומעשיהו תלוי בספי' שאין א"ס נפעל כלל ממעשה ב"א והרי האדם שליט בבחירתו להגביר במעשיו איזו הנהגה מאלו ההנהגות שהשינוי במדות התחתונו' והידיע' קדומה אליו בבחי' שאינה הפעלות כמו שאינה הפעלות ההנהגה אם הרע עלה הידיעה עד סוד הבינה בבחי' ההנהגה שא"ס פועל בדרך אמצעיי' ששה כדפי' וכמו שיגיע לו ידיעת המעשה יגיע ענין המדות אם הגיע המעשה עד בחי' הנהגת החכמה היא הנהגה רביעית כך הגיע סוד הידיעה ע"י משתלשל ממשתלשל עד סוד הנהג' נשמה מתלבש מדה תוך מדה עד הנהגת החכמה וכפי שיעור עליית המעשה והחתי' מציאותו עולה הידיעה לפניו ע"י אמצעיי' כך גרם בספי' ההנהגה וכמו שנרחיק המעשה ממנו שלא יקבל הפעלות כך נייחס הידיעה בספי' כדי שהספי' תקבל ההפעלות ולא יקבלנו א"ס שאינו מקבל הפעלות בין קודם מעשה לאחר מעשה ולא תאמר א"כ לא ידענו ח"ו שידענו כמו שידע הנהגת הספי' ומנהיגם ממש הוא בעצמו בסוד המדרגות הנז' ולא יחדש בו שום חידוש המעשה המחודש כמו שלא יפעול אלא בספי' שהם הנפעלות וכשתקשה ותאמר א"ס בעצמו ידע אם יפעול האדם הרע או לא ידע כו' כמו שהקשיתי למעלה אשאלך כיוצא בו א"ס למעלה משכיר ומעניש לעושה הרע או לא עד שנשיב לזו לפי המדות והפעלות נשיב לזו ומקום שיגיע ההפעלות לדין ולחסד יגיע ההפעלות מרעת האדם וטובתו וידיעת מעשהו. ולא תאמר א"כ א"ס אין יודע מעשה ב"א ח"ו כמו שלא נאמר אין שכר ועונש מגיע אלינו מאתו ח"ו שהרי פי' הדרכים שבהם ינהיג וישגיח במדותיו והעצמות בתוכם והכל ענין א' ודרך א' ובזה ג"כ יצאנו מידי קושית ידיעה ובחירה מפני שענין הבחירה מסור לאדם אם יגבר הימין והשמאל והידיעה בפרט המדות אם יגבר זה או זה תלוי במדות וכמו שכאשר יגברו המדות זה על זה מצד המעשה אינו שינוי בו ח"ו ג"כ שינוי הידיעה אינו שינוי בו ח"ו ג"כ שינוי הבחירה תלוי באדם מפני שאלו העניינים תלוי במדות ובזה נאמר הנה הידיעה בענייני האדם תלוי במדות כהתלות ההשגחה במעשהו להשכירו ולהענישו והנה הידיעה הזאת תלוי בדעת ואם כן ידיעה זו בעד הספי' הזאת שהיא ספי' הת"ת בסוד התלבשות ההנהגות עד א"ס והבחירה מסורה ביד האדם לעשות מעשהו א"כ יגבר המדות כרצונו וכמו שכאשר יגבר המל' שממנה בחירת האדם במעשהו על הת"ת שבו הידיעה יהפך המדות ויגבר המל' בדיניה על הת"ת ברחמיו ולא יקבל הפעלות א"ס וירוחק האדם הפוגם כך יהי' ענין האדם מסור בהנהגת הספי' ושם הידיעה ושם הפוכה בבחי' ואין דוחק מענין שינוי בא"ס או חידוש ידיעה ח"ו כמו שלא יקשה מאלו הספי' כדפי' מפני שלא יחייב שינוי כלל כדפי':

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה