אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין א עין כל הארץ · תמר א - פרק כא
הנה המדברים באלהות לא מנעו עצמן לכנות באלוה צד המעלה עם היות שלא יצדק באלוה לכנות לו שום מקום אמנם לסיבת היות סדר המשתלשלים זמ"ז בגשמיים שיתעלה העילה על עלולו לכך יכנו המשל הזה לכל הנמצאים הרוחניים ונאמר צד המעלה זה על זה אמנם האמת הוא שהמסובבים הגשמיים יתעלו זע"ז במקום. אמנם הרוחניים הם באפס מקום ויתעלו זע"ז בענין עילוי הנשמה על הרוח ורוח על נפש ונפש על שכל. ע"ד שפי' לעיל בפ' ה'. אמנם על צד הגשמות ימצא בו המעלה הוא המקום העילה על עלולו ולזה הרקיעים הם גשמיים זע"ז ולמעלה מהם עדיין יש גשם עם היות שהטבעיים לא השיגוהו והוא סוד מעשה בראשית כי רבה היא אבאר בפרקי ר"ע ור"י במעשה בראשית אכתוב מהם בעין בע"ה. ולמעלה מהם במקום סוד המדורין שהם ז' ויתפשטו מן הגוף הגוף ההיכלות ויתעלו ויהיו כעין גוף וכעין נשמה ויתפשטו מהגשם ויתעלו במקום ולמעלה מזה באין גשם ולא נוכל לכנות מהיכל הו' ולמעלה גשם כלל. אמנם עד סוד קרני החיות נשיג השגה לא בחיות עצמן וכ"ש בקרני' שהם שכליים אמנם בהיכל מקום התפשטותם הם בגשם והקודם לזה סבה להם הוא הכסא שהוא באין מקום ואין גשם ואין מציאות אחר אל ראשית אלא קודם למעשה בראשית והענין שמעשה בראשית יתבאר בגשמיות ויתבאר ברוחניות. ואם יתבאר בגשמיות יהיה הכסא קודם לביאור זה ואם יפורש מעשה בראשית ברוחניות יהיה הכסא למטה עדיין במעשה בראשית וענין זה יתבאר במקומו בעין. אמנם דרך כלל מה שנכנה המעלה אל האלוה אינו לכנות לו גוף ח"ו אלא הכוונה על הרמז הט' בפ' הקודם כי האדם מדרך טבעו לתמונתו וצורתו לתת השבח לכל המתעלה זע"ז בשכך צורתו עד שהכלי המעולה שהוא השכל משכנו בעילוי הגוף בראש במוח הכלי המעולה ועכ"ז יהי' העולם הגשמי שהמעולה מתעלה על חבירו כעין (אולי צ"ל התעלות) התגלות הגלגלים זע"ז יתנהג האדם עפ"י הדברים האלו לומר על המעולה יותר צד המעלה ולא שיהי' הענין כך אלא הכל משל והרגל והאמת הוא שהמציאות כולו נשמה ונשמה לנשמה ונשמה בתוך נשמה וא"ס נשמה לכל הנמצאים ימצא בכל ויקיים הכל ואין דבר חוץ ממנו ואין הויה מבלעדיו והוא מתלבש בתוך הנמצאים לא שתאמר נשמת הארץ האלוה וכיוצא שזה הוא פחיתות ח"ו אלא תאמר האלוה באי"ן ואי"ן בראשי"ת והראשי"ת במ"י ומ"י בהו"א והו"א במ"ה ומ"ה בכסא והכסא במלאכים והמלאכים בגלגלים הם האופנים הרוחניים שהם מתפשטים בעשיה והם הנעשים סיבות לדברים הגשמיים אפי' ליסודות הפשוטות והמורכבים וענין זה יתבאר במקומות רבים אמנם העיקר הזה לתת מקום לאלהות בלי גשמות ובלי סילוק מן המציאות השפל הזה: