אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין א עין כל הארץ · תמר א - פרק יח
האלוה פועל כל הפעולות ושופע ממנו כל ההשפעות והוא א' תכלית האחדות ואינו כספי' שיש בהם בחי' ידועה להשפיע כל פעולה ופעולה מצד החסד חסד ומצד הגבורה גבורה ומצד הת"ת רחמים ח"ו אין בא"ס בחי' ידועה ומציאות פרטי לומר מבחי' זו ישפיע כך או מבחי' זו ישפיע כך ח"ו שזה הפך האחדות אין לחלק בו ולהבחין בו בחי' אמנם הוא מכל מציאות הפשוט שופע כל מיני שפע נותן מכל צד כל מיני רחמים כל מיני טובה ואין בו חכמה ולא תבונה ידועה לומר זו חכמתו וזו תבונתו ח"ו אלא יודעים אנו שממנו ימצא ויושפע כח כל הספי' המציא החכמה ושופע בה. המציא הכתר ומרחם בו. המציא הבינה ומשפיע בה ופועל בכל הספי' ואין בו בחי' מסויימות בספי' אלא הוא א' תכלית הפשיטות ושופע מכל צד בספי' ואין בו בחי' משום מציאות בעולם רק ששפעו בהם וחיות מתפשט ממנו אליהם וכמו שחיי הנשמה יקיים הגוף כך הוא קיים הספי' מכל עבר שאינו בעל עברים ומכל בחי' שאינו בעל בחי' נמצא שהוא רוצה בכתר ואינו ברצון ידוע וחכם בחכמה ואינו בחכמה ידועה שבו. מבין בבינה ואינו בבינה ידועה שבו חסיד בחסד ואינו בחסד ידועה שבו גבור בגבורה ואינו בגבורה ידועה שבו מפואר בת"ת ואין מפאר ידועה שבו וכן בכל הספי' ובתמר ב' אאריך בהרחקת התוארים בע"ה. ועוד נאמר שעם היות שהספי' משתלשלות זו מזו ונכללות זו מזו עכ"ז אין האלוה מתבחן לספי' ונאמר עצמות ונשמה שבכתר עלולה מא"ס וכן נשמה שבכתר עילה לנשמה שבחכמה זו אלא הוא עצם א' תכלית אחדות נמצא בכתר ונמצא בחכמה ונמצא בכל ספי' וספי' ולא יקבל בחי' אלא הכל אחדות גמור שאין הספי' העלולות מחייבות בו שום חילוק ובחי' אלא כמו שהוא א' קודם האצילות הספי' כך הוא א' אחר אצי' הספי' והספי' חיות ממנו ואין מחייבים בו שום בחי' כלל ת"ו וגם אל תעלה בדעתך לומר שא"ס א' והאציל ספי' א' והוא הכתר והכתר האציל ספי' א' והיא החכמה והחכמה האציל ספי' א' והיא הבינה ועד"ז תתעלה על הספי' ולא יתחייב מהם אליו שום רבוי. שאם אתה אומר כן תסלק ההשגחה ממנו ואינה הכוונה הזאת אמתית אלא אנו רוצים לייחס כל הפעולות וההשגחות אליו ואנו רוצים שיהיו י"ס דאצי' כולם שופעות ממנו ולזה נתן אליו ב' הבחי' המצא בכל הספי' וכלם שופעות שפעו והוא א' מכל מציאות וב' הפכים אלו לא יוכחשו ויתבאר עניינם לקמן בע"ה. ועם היות שיגיע אלינו הפעולות ע"י אמצעיים רבים ועילות רבות לא מפני זה יתעלם כחו ופעולתו מהם. אמנם יהיו ממנו ומושגחות ממנו עד הגיעם אל שפל המדריגות וכחו אחוז בהם עד הגיעם אל תכלית הכוונה ולזה נייחס הטובות אליו עם היות שיגיעו אלינו מפני פחיתות התחתונים הבלתי מוכנים אחד מסבות רבות עכ"ז מצדו הוא משגיח בהם ומתקיימין מאתו ויורדות בהשגחתו ונפעלות מכחו ולזה אנו מחוייבים בתפלה אליו ולבקש מלפניו כל צרכינו ולא מזולתו חלילה שאין כח להיטיב ולתת אלא אליו ומהו זה שהמקובלים מתפללים בייחוד הספי' חלילה חלילה להתפלל לזולתו אמנם הענין הוא שהוא המטיב אשר טובו לעולם אינו חסר. אמנם הסבות האמצעיות בלתי מוכנים לקבל מצד מעשינו והיאך יבא הטוב דרך הג"ם והם צינורות ואמצעיים להמשיך הטוב ואם אנו ח"ו פגמנו הסבות האמצעיות היאך יבא הטוב ההוא בלי ספק נצרך לתקן את מעוותינו ולקשר הסבות האלו האמצעיות כדי שיוכנו להמשיך הטוב אשר לא ימנענו הוא מצדו לעולם ותיקון האמצעיים האלו והכנתם לקבל טובו ואורו היא היא העבודה רצויה לפניו והמקלקל הצינורות הסבות האמצעיות האלו הבלתי מוכנים לקבל טובו ושפעו הוא ממש הבלתי עובד הנקרא מכעיס ומקציף ומרגיז מפני הרעה הנמשכת אל העובד מהעדר טובו ממנו בסבת קלקול הצנורות האמצעיים והרעות הנפעלות אל העובד המקציף גם אינם במקרה ח"ו או שלא במתכוין כאשר יתבאר בע"ה בתמר אמנם הנה דרך כלל טובתי הצלתינו פרנסתינו רפואתינו כפרתינו רחיצת צואת עוונינו תוכחתינו ייסורינו הכל מאתו ואליו נתפלל לרחם עלינו ולהקל עול ייסורינו מעלינו שהכל בידו כאומרו ראו עתה כי אני אני הוא: