אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין א עין כל הארץ · תמר א - פרק יד
האלוה לא נוכל לייחס אליו שום שינוי כלל ולכך לא נאמין שיחודש לו שום חידוש מצד מה שחידש הנמצאות בכולם ח"ו אלא הוא קודם היות כל הנמצא והוא אחר היות כל נמצא והוא תמיד במציאות קיים בלי שינוי וחידוש כלל ואם יצוייר ביטול הנמצאות לא ישתנה לעולם א"כ יקשה שזה שנקראהו עילת (על) כל העילות הוא ח"ו חידוש בו שהרי קודם שהעלילם לא יקרא עילת כל העילות ועד"ז שאר כל השמות המוכחים על צד הנמצאות אמנם במה שנבאר בתמר ב' בע"ה שאין לו שום שיור ושום שם כלל וכדכתי' לעיל בפ' י"א יצדק ענין זה שמעולם אין לו שם וגם עתה אין לו שום שם ולא תואר כלל ומציאותו לא ישתנה ולא נשתנה מעולם והנה מצדו הוא שופע הטובה ואפי' לא יהיו מקבלים אותה מצד שאין שום נמצא ולא נתחדש לו שום מטיב מצד מקבלי הטובה שגם עתה אין לו שם שיורה על מטיב שהוא תואר ואינו בו כאשר נבאר. אמנם ענין מציאות היותו מעלילו ופועלו תמיד דבק בו לא יחסר לעולם ולא יעדיף אמנם עת נדבק מציאותו הי' עת שהי' וקודם העת ההוא עילה היתה לאותם העלולים העתידים להיות וכן פועל לאותם העתידים להתפעל וכחו עמו והוא וכחו א' ולא ישתנה לעולם ואין שינוי בין הכח והפועל אלא בנפעלים היותם או העדרם אמנם הפועל תמיד פועל ותמיד עילה עם היות שהעלות והנפעלים בכח ואין אותו הכח גריעות בו ולא פועל עדיפות בו שהוא פועל ולו כל העתים שוות בערך מציאותו ואחדותו ואמיתתו ולכך לא נתחדש לו לא שם ולא תאר בעת שפעלו כלל וזה מכלל מלת אחד המכונה בו שהוא תמיד אחד לא כאחד העלולים שהם א' משתנים שאינם תמיד א' שיפעלו באחדות לפי מציאות הענין אמנם א' המכונה בא"ס הוא הא' הקיים שלא ישתנה ולא נשתנה ותמיד הי' א' קודם שנמצא כל נמצא ואחר שנמצאו הנמצאות והענין שהעלולים יעתקו ממציאות אל מציאות תמיד והוא אינו נעתק ממציאות אל מציאות שהוא א' קיים וכל המציאות ואינו נעתק מענין אל ענין ואינו משתנה ומה שרצה עת גילוי הנמצאות הוא מה שרצה קודם היותם שאינו משתנה מרצון אל רצון והוא מה שירצה תמיד שרצונו בלתי משתנה כלל ולעולם רצונו בו והוא ברצונו מעת צאת הרצון ועד עולמי עד ומה שנאמר שינוי העולמות כענין שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב וכן ענין היובל וחידוש עולם ולבנה כאור החמה וכיוצא אין הענין שנשתנה הוא מרצונו מרצון אל רצון ח"ו שמה שרצה בתחלה הוא מה שירצה תמיד אמנם רצונו הוא בסוד השפעתו והופעתו בכתר רצון הרצונות ושם תכלית היותו מטיב לכל וע"י האמצעים יתרחקו ממנו ויקבלו השינויים הנמצאים התחתונים וכל אשר יתקרבו אליו יקבלו טובו ויתקיימו לעד ויתקנו ואין השנוי בו ח"ו ולא בהם מצדו אלא בהם מצדם מצד התרחקם והנה אנו מייחלים ומקוים ההתקרבות אליו וההתדבק בסבות הקרובות אליו עד שנקבל טובתו בהופעה גדולה והעולם יחודש לטובה תכלית החידוש ואין השינוי מרצונו כלל שהרי רצונו תמיד מטיב ומשפיע הטובה ההיא אלא שאנו בלתי מוכנים לטובה ההיא ומתרחקים ממנה לרוע מעשינו ובהכין לבבנו נקבל אז הטובה ההיא הנשפעת תמיד ממנו וזה כמשל ניצוץ השמש המאיר אור המתוק ובהיר עד מאד וחשוכי הראות לא יוכלו לסבול אור השמש אלא ע"י המסכים הרבים המחשכים ומונעים אור השמש מהם עד שיעור יוכלו לסבול וכאשר יתרפאו ממחשך עיניהם מעט מעט ימעטו המסכים ויתקרבו אל ניצוץ השמש ויהנו מאורו והנה כפי מה שיתקרבו יתחדש אליהם אור השמש וישתנה אליהם ואין השינוי בשמש אלא אליהם לפי שינוי מעשיהם ותכונתם כך ממש בענין חידוש העולם וחידוש הנמצאות והשגת ב"א לא שינוי ברצונו כלל אלא מה שרצהו בא' הוא מה שירצהו תמיד: