אליהו רבא על משנה נגעים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ח · משנה ז
ה"ג הבא כולו לבן יסגיר נולד לו מחיה או שער לבן טמא לא נולד לו לא מחיה ולא שער לבן טהור נולד לו שער לבן יחליט השחירו שתיהם או אחת מהן הקצירו כו' עד והבהק טהור. וברישא אשמעינן סימני טומאה שלו ואם לא נולד טהור והדר למאי דפתח נולד לו שער לבן יחליט שאמרתי לך נולד לו שער לבן טמא אם השחירו שתיהן וכו' טהור וכולן שחזרו כו' הרי אלו כמות שהיו. כיון דבפריחתן לא טהרו טמא דלא איקרי פריחה כלל אלא בהרת גדולה הלכך אין בו דין ראשי אברים והרי אלו כמות שהיו בין להסגיר בין להחליט בין לפטור:
פרחה במקצתו טמא. אחר שחזרו ראשי אברים פרחה במקצתן טמא משום פשיון:
פרחה בכולו. אחר שפרחה במקצתן הרי הוא טהור שפרח מן הטמא. והוא שפרחה בכולו אחר שפרחה במקצתו אבל פרחה בכולו כאחת קאזיל וקתני בסיפא: