אליהו רבא על משנה נגעים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ח · משנה ו
שתי בהרות כו' ואח"כ פרחה בכולו טהור. ור' נחמיה פליג דתניא בתוספת' ר' נחמיה אומר אם מתחלה פרחה מטמאה לטהורה טהור מטהורה לטמאה טמא:
אם מדובקין זה לזה. גרסי' הואיל ומדובקין ונראין כא' הו"ל פורח מן הטמא וטהור:
וחכ"א בוהק פחות מכעדשה. או בוהק אפי' כעדשה או מחיה פחות מכעדשה סימן טומאה בתחלה ואין סימן טומאה בסוף. ומודה ר"מ בבוהק שאינו סימן טומאה אלא בתחלה ולא בסוף ולא נחלקו אלא על פחות מכעדשה ר"מ סבר מחיה פחות מכעדשה אפי' בסוף כבוהק בתחלה מה בהק שאינו טמא משום מחיה בנגע בפריחה מעכב בתחלה אף מחיה פחות מכעדשה אע"פ שאינו מטמא בנגע משום מחיה מעכב בפריחה אפי' בסוף. ורבנן סברי מחיה פחות מכעדשה בתחלה כבהק בתחלה ומעכב ובסוף כבהק בסוף ואינו סימן טומאה. ובתוספתא תניא כמה חזירת ראשי אברים רמ"א כל שהוא. ר' יוסי אומר כעדשה. אר"מ וכי משום מחיה הן מטמאין והלא אין מחיה מטמא בראשי אברים אלא גזירת מלך הוא ואפי' בכל שהוא א"ר יוסי וכי משום ראשי אברים מטמא והלא אם חזרה אמצעיתו טמא ועוד נאמר כאן בשר חי ולהלן נאמר בשר חי מה בשר חי האמור להלן בכעדשה אף בשר חי האמור כאן כעדשה: