אליהו רבא על משנה מכשירין· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ה
משנה א
והיה לפניו נהר אחר. דוקא נהר אחר אבל באותו נהר כל הנהר הוא לרצון שאין כוונתו דוקא לטבול במקום זה וכל מקום אותו הנהר הוא לרצון. והכי תניא בתוספתא הטביל בים או בנהר אע"פ שהפליג יותר ממיל הרי הוא בכי יותן עבר בנהר אחר או שדחהו חברו או שירדו עליו גשמים ורבו טהרו שניים את הראשונים:
דחהו חברו לשכרו וכן לבהמתו. שדחם שלא בכוונה טהרו שנים:
ואם כמשחק עמו. שדחהו לנהר בכוונה לשחוק עמו ה"ז בכי יותן אע"ג דאיהו לא חשב על המים שעליו מ"מ ע"י מעשה יכול להכשיר אפילו פירות חברו וה"ה להחשיב את המים שעל חברו:
משנה ב
העושה צפור במים. שעושה בקנה צורת צפור במים:
הנתזים ואת שבה. שבקנה אינם בכי יותן דלא ניחא במים שבקנה ובנתזים:
משנה ג
רש"א בכי יותן. דומיא דמרעיד את האילן להשיר ממנו משקה דריש מכילתין (פ"א ב'):
וחכ"א אינו בכי יותן. דלא ניחא ליה כלל דבללן כדי שיגנבו:
משנה ד
רע"א לעמקו בכי יותן. דניחא ליה במים שברושם הקנה לידע כמה עמקו אע"פ שהמים התחתונים מהרושם לא ניחא ליה הואיל ואי אפשר הוי כמים שאחורי הדלי שא"א למלאות אלא א"כ היה מים אחוריו ומכשרי כדתנן רפ"ד ה"נ א"א לראות למעלה בקנה שיהיה רושם למעלה אלא א"כ יש למטה והכי תניא בתוספתא:
משנה ה
זרק אבן לבור כו'. הנתזין בכי יותן גרסינן ואת שבאבן טהורים. דניחא ליה בנתזים שבהם יודע אם יש בו מים ובמים שבאבן לא ניחא ליה דהא יודע בנתזים:
משנה ו
שהוא מתכוון שיצאו עם הצואה. ודמיא למרעיד את האילן להשיר ממנו משקים דריש מכילתין והלכה כר' יוסי שהוא היה שלחא ובקי בו: