אור ברסלב

אליהו רבא על משנה מכשירין· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ד

פרק ג

משנה ב

אפילו אב הטומאה אינו בכי יותן. דאין משקה מקבל טומאה אא"כ חשב עליהם. והא דתנן בריש מכילתין משקים טמאים מטמאים לרצון ושלא לרצון. הא פרישנא לה התם במשקים דזב וזבה:

ואם נער בכי יותן. אע"פ שאינו צריך להמים דומיא דהמרעיד את האילן להשיר מהם משקים דפ"ק. בכי יותן הוא דהוי אבל טמויי לא מיטמאי אוקימנא לה בגמרין במנער בכל כחו בבת אחת הא שותתים ויורדים מטמאים בשעת פרישתם:

משנה ד

בש"א ישבר. שאם יערה כשיתלשם מן הקרקע יהיו שאובים:

ובה"א יערה. הואיל ואינו מגביהם מהקרקע אלא מטה על צדה ומערה אינם שאובים:

משנה ה

הנתזין והצפין אינם בכי יותן. ה"ה מה שבתוכה אינם בכי יותן וקתני הנתזים והצפים משום סיפא דפליגי בנתזים ובצפים:

נטלה לשפכה. אלו ואלו מודים שהם בכי יותן בפ"ק דשבת (דף י"ב) אמרינן אלא לסיפא עריבה שירד כו'. וחסרים כמה מלין אלא ה"ג התם עריבה שירד הדלף לתוכה אינו בכי יותן הניחה שירד הדלף לתוכה מים הנתזים והצפים אינם בכי יותן ושבתוכה ה"ז בכי יותן. ובתוספות כתבו ושבתוכה ה"ז בכי יותן אין זה במשנה אלא שהש"ס מדקדק מדנקט הנתזים והצפים אינם בכי יותן משמע הא שבתוכה הרי הן בכי יותן. ולדעתין לאו מדיוקא דמתני' אלא בפירוש קתני לה בסיפא ולאו כי לישנא דאייתי בגמרא דהכי אורחא דתלמודא למייתי מתני' מאי דצריכא ליה בקצרה. ומייתי רישא בירד לתוכה אינו בכי יותן לב"ה לעולם אינו בכי יותן אף מה שבתוכה ואפילו נטלה לשפכה ובסיפא מייתי ושבתוכה ה"ז בכי יותן מדקתני סיפא נטלה לשפכה אלו ואלו מודים שהם בכי יותן. ולאו דוקא נטלה לשפכה מ"ש רישא דפליגי ב"ה ומ"ש סיפא דמודו אלא סיפא לאו משום דנטלה לשפכה אלא משום דהניחה ואפילו לא נטלה לשפכה. דאי משום דנטלה לשפכה לב"ה נמי מה שבתוכה בכי יותן ובנתזים וצפים הוא דפליגי ב"ה ונטלה לשפכה דקתני איידי דתני רישא נטלה לשפכה דפליגי ב"ש וב"ה קתני נמי סיפא דהכא מודים בנטלה לשפכה והשתא הא בהדיא קתני מתני' סיפא דמה שבתוכה לב"ה נמי בכי יותן:

משנה ו

הנוגעים בקופה טמאי'. דניחא לי' במים שסביבות הקופה שתודח הקופה:

משנה ט

הממלא בקילון עד ג' ימים טמאים. ואפילו ידוע שנגבו טמאים עד ג' ימים ולאחר ג' ימים אפילו ידוע שלא נגבו טהורים ור"ע פליג וקאמר בנגבו ולא נגבו תליא מלתא ולא בג' ימים שאם ידוע שנגבו מיד טהורים ואם ידוע שלא נגבו אפילו עד ל' יום טמאים ומודה ר"ע לת"ק בסתם דעד ג' ימים כדתניא בתוספתא:

משנה י

ולא יסיקם אלא בידים טהורות בלבד. מילי מילי קתני ולא יסיקם אפילו בידים טהורות שיצאו מים טמאים הבלועות מהם ויטמאו את מי הגשמים שחשבן כשהוציאם שירדו עליהם. ולא יטלטלם ולא יגעם אלא בידים טהורות שאם יגע בידים טמאות יטמא את מי הגשמים מחמת הידים:

רש"א אם היו לחין כו'. קסבר ר"ש מי פירות מבטלים למים טמאים ברוב והמשקים שמחמת עצמם הם כמי פירות כדתניא בתוספתא ר"ש אומר כו' טהורים מק"ו ומה אם מי גשמים שהם עלולים לקבל טומאה הרי הם מטהרין ברוב מי פירות שאין עלולים לקבל טומאה אינו דין שיטהרו ברוב א"ל לא אי אמרת בגשמים שהם מטהרים את הטמאים תאמר במי פירות שאין מטהרים את הטמאים:

תוכן העניינים

אליהו רבא על משנה מכשירין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה