אליהו רבא על משנה כלים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ב · משנה ג
ומחתה פרוצה. קמ"ל אפילו נשברה מעט מצד א': ועדיין אינו מיושב כי מ"ש הר"ש פרט למטה כו' משום שאין לו תוך וי"ל דמשאר טומאות ממעט ליה ולא מטומאת מדרס אבל הב"ד הגיה שהן טהורין כו' ואפי' מטומאת מדרס כדדרשי' כו' ותו א"צ לדברי התו"ח דהך כדדרשי' כו' קאי על דברי עצמו שהוסיף על הר"ב דאפי' מטומאת מדרס טהורין כדדרשי' כו'. (שה"מ):
וכבכב. קמ"ל כל המשמש כפוי טהור כדתניא בתוספתא זה הכלל כל המשמש כפוי בכלי חרס טהור:
וטפי שהתקינו לענבים. אע"ג דמתחלה לא נעשו לכך מהניא תיקונים שהתקינו:
וחבית של שייטין. אע"ג דאית לה תוך:
והחבית דפונה. ואע"ג דפחותה ואית לה תוך:
דפונה. לישנא דדופן הוא שנעשה בדפנותיה של המחץ כמין חבית סתומה ויש לה נקבים בדפנותיה שמשימין בהן את הידים ומוציאין בה את המחץ:
והמטה והכסא והספסל והשלחן. אע"פ שראוין למדרס מדרס כ"ח טהור:
והספינה. טהורה בין של חרס בין של עץ:
והמנורה. הוא שמשימין עליה את הקנים שנותנים בהן שמן ופתילה. ומנורה אין לה בית קבול: