אליהו רבא על משנה כלים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ב · משנה ב
הדקין שבכ"ח הן וקרקרותיהן ודפנותיהן גרסינן. הדקין שבכלי חרס כ"ח שנשברו. וכולה מתני' בכ"ח שנשברו וקתני לה בתלתא בבי בין הן שנשארו הכלים ולא נשברו אלא קצתן מלמעלה. וקרקרותיהן שלא נשאר אלא קרקעותיהן. ודפנותיהן שלא נשאר אלא דפנותיהן:
שיעורן כדי סיכת קטן עד לוג. גרסינן. ולא גרסי' מכדי. וקתני מתני' שיעורן של הנך גסטרי כדי סיכת קטן עד לוג שהכלי כשהיתה שלימה היתה מחזקת לוג:
מלוג ועד סאה כו'. תניא בתוספתא לוג כלמטה הימנו מלוג ועד סאה ברביעית סאה כלמטה הימנו מסאה ועד סאתים בחצי לוג. סאתים כלמטה הימנו מסאתים ועד שלש ועד חמש סאין בלוג חמש ולמעלה כלמטה הימנו:
רע"א. הן וקרקרותיהן. גרסינן:
כדי סיכת קטן. עד קדרות הדקות. גרסינן:
ואין להם דפנות. מה טעם קאמר מה טעם קרקרותיהן כל שהן מפני שאין להם דפנות. שאותן הכלים אין להם דפנות ושולים. אלא דפנותיהן משופעין ולמטה דבוקין זו בזו (בזה) הלכך אפילו נשברו כל דפנותיהן ונשתייר הימנו כל שהן הוו בית קבול וטמאין. אבל הדפנות טהורין ולא מטמאין משום גיסטרא שהן חלקים ואין מקבלין כלל: