אור ברסלב

אליהו רבא על משנה זבים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ה · משנה ב

משנה א

כל הנישא כו' וכל שהזב נישא עליו כו'. האי נישא ע"ג הזב והזב נישא עליו הוא בלא היסט כדקא מפרש ואזיל כיצד אצבעו כו' ובין ע"ג הזב ובין תחת הזב אפילו מפסיקין כמה דברים ואינו מניעו כלל כמו ע"י אבן ותחת הנדבך דקתני והוא אבן מסמא האמורה בכ"מ בין שהטומאה תחת האבן או ע"ג האבן מטמא כל גוונא דתנן הכא. ואין אבן מסמא נוהג אלא בזב וזבה ונדה ויולדת ומצורע ומשכב ומושב ומרכב. והוא הדין היסטו של זב שהזב מסיטו או המסיט את הזב אע"פ שאין נושאין ונישאין הרי הן כנושא ונישא כדאמרן בפרקא דלעיל שהזב מסיטו כדין הנישא ע"ג הזב שטמא הכל אפילו אוכלין ומשקין ודברים שאין ראויין למשכב ומושב. והמסיט את הזב דינו כדין הנושא אותו והזב נישא עליו שאין טמא אלא אדם המסיט ומשכב ומושב ע"י כף מאזנים כדתנן בפירקא דלעיל (שם) (והכא תני אלא נושא ונישא אבל היסט לא קתני משום דבעי למיתנא סיפא כל הנושא ונישא ע"ג המשכב טהור חוץ מן האדם והתם נושא ונישא דוקא אבל היסט דמשכב לא מטמא שאם המשכב מסיט את האדם טהור שאין היסט אלא בזב וסייעתו כדתניא בתוספתא שאין מטמא בהיסט אלא שיש בו רוח חיים ולאפוקי משכב ומושב ומרכב אע"ג דמטמאין בנושא ונישא. ולאו כל דבר שיש בו רוח חיים מטמא בהיסט אלא זב וסייעתו בלבד כדאמרן לעיל). כל הנישא ע"ג הזב. אע"פ שאינו ראוי למשכב ומושב:

כיצד אצבעו כו'. ברישא קמפרש אדם שאינו חלוק בין ע"ג הזב בין תחת הזב:

הטהור מלמעלן. כל הטהור משמע אבל מקצת הטהור קא פליג ר"ש ואמר מקצת טהור על הטמא טהור וקתני הטהור כל הטהור אליבא דכ"ע:

הטמא מלמעלה והטהור מלמטה. ה"ה דאפילו מקצת טמא על מקצת טהור טמא לכ"ע אלא משום סיפא דמשכב ומושב דאי מקצת טהור על המשכב ומקצת טמא על המשכב טהור כדתנן בפירקין:

תוכן העניינים

אליהו רבא על משנה זבים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה