אור ברסלב

אליהו רבא על משנה אהלות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ד · משנה ב

משנה א

ר"י מטהר מפני שהוא יכול להוציאה חצאין כו'. וקשיא לן וליפלוג נמי רבי יוסי ברישא במגדל גופא ובביב שהוא קמור דשלהי פירקין דלעיל ובכל דוכתי דאמרינן טמא מפני שדרך הטומאה לצאת. ותו אמאי לא פליג נמי רבי יוסי בסיפא דהוא עומד בתוך הפתח. ובתוספתא פ"ה תניא להא דרבי יוסי אסיפא היה עומד בתוך הפתח ונפתח לחוץ כו' א"ר יוסי כן הלכה יפה כח הכלי להציל מכח צמיד פתיל או מכח אהלים אם מציל הוא מכח צמיד פתיל בגולל ק"ו ע"י אהלים. פירוש בתמיה כן הלכה אם הכלי מציל מכח צ"פ ק"ו ע"י אהלים. הלכך נראה דמפכינן לה להני תרתי מתנייתא ומתנינן הא דהיה עומד בתוך הפתח עד היתה מוכני ברישא והדר האי דתיבת המגדל ורבי יוסי מטהר קאי אתרווייהו אהך דתיבת מגדל דקא סליק מיניה ואהך דהיה עומד בתוך הפתח. וקסבר רבי יוסי סוף הטומאה לצאת לא אמרינן דיכול להוציאה חצאין או לשרפה במקומה והיכא דטהרה בתוך המגדל קמציל מגדל אטהרה דבתוכו אע"ג דסוף הטומאה לצאת דרך המגדל ומודה רבי יוסי בטומאה בתוך המגדל ומגדל עומד בבית דהבית טמא ולאו משום דסוף הטומאה לצאת אלא קסבר הואיל ואין למגדל דרך יציאה לטומאה בפני עצמו לא חשיב אהל לאצולי אטומאה דתוכו דלא ליטמי הבית וכמאן דליתא דמי מידי דהוה אצמיד פתיל דמציל אטהרה שבתוכו ולא מציל אטומאה דתוכו ה"נ האי אהל דלית ליה יציאה לטומאה בפ"ע אלא דרך הבית חשיב לאצולי אטהרה דתוכו ולא חשיב לאצולי אטומאה דתוכו וכמאן דליתא דמי. והיינו טעמא דרבי יוסי דפליג אהיה עומד בתוך הפתח וטומאה בבית קסבר מה שבתוכו טהור דקמציל המגדל אטהרות שבתוכו וסוף הטומאה לצאת לא אמרינן דיכול להוציאה חצאין ובמגדל דרישא דהיה עומד בתוך הבית וכן בביב קמור דלעיל לא פליג דמודה אם טומאה בתוכן הבית טמא ולאו מטעמיה דת"ק דסוף הטומאה לצאת אלא משום דלא חשיב אהל להציל אטומאה דתוכו הואיל ואין לו יציאה לעצמו אלא דרך הבית וכמאן דליתא דמי. ובתיבת המגדל דמתנינן בתר האי מתני' דהיה עומד בתוך הפתח נמי הכא במגדל עומד תוך הפתח ותיבתו חוץ לפתח עסקי' ויש פותח טפח לבית שהתיבה סתום בצדה שממנה לבית אלא שלצד הבית רחב עד פ"ט ולצד החוץ קצר וסברי רבנן כיון שלצד החוץ קצר ודאי סוף הטומאה לצאת דרך הבית דרחב עד פ"ט להכי טומאה בתוכו הבית טמא מידי דהוהי אביב קמור דתניא בתוספת' רחב מבפנים וצר מבחוץ טומאה ברחב הבית טמא כו'. ור' יוסי סבר סוף הטומאה לצאת לא אמרינן דיכול להוציאה חצאין או לשרפה במקומה מאי אמרת הואיל ולית ליה יציאה לעצמו לא ליחשב אהל וכמאן דליתא דמי מידי איריא אלא בתיבה שלחוץ לבית וכי כמאן דליתא דמי מאי הוי הא כטומאה דמנחא חוץ לבית דמיא ובית מהיכא ליטמיה הלכך רבי יוסי מטהר. ותנן נמי גבי כלב כי האי גוונא (בפי"א מתני' ז') כלב שאכל בשר המת ר' יוסי אומר רואין את הטומאה מכנגד המשקוף ולפנים הבית טמא מכנגד המשקוף ולחוץ הבית טהור. והוא משום דאין לו יציאה לעצמו ואמרינן אהל כמאן דליתא דמי הלכך בלפנים כמאן דמנחא בבית דמי ולחוץ כמאן דמנחא בחוץ דמי וכדבעינן למימר התם:

תוכן העניינים

אליהו רבא על משנה אהלות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה