אליהו רבא על משנה אהלות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ד · משנה א
טומאה שם הבית טמא. ואע"ג דליכא פ"ט ולא אמרינן טומאה רצוצה היא ובוקעת ועולה בוקעת ויורדת ולא לטמא הבית. מידי דהוה אטומאה תחת רגלו דתניא בתוספתא פ"ה טומאה תחת רגלו או ע"ג רגלו והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת למה הוא דומה לעמוד שבתוך הבית וטומאה תחתיו והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה כו'. משום דכל טומאה שתחת הכלי ולכלי שני כיסויין וכסוי העליון גבוה טפח מהטומאה לא אמרינן ביה דין בוקעת. בין שהוא כלי שיש לו דין אהל לחצוץ. מפני הטומאה כי הא דמגדל כגון שמחזיק מ' סאה בלח בין שהוא כלי שאין לו דין אהל לחצוץ בפני הטומאה אלא דהוא עצמו כלי טהור מלקבל טומאה כי הא דכלי גללים דפ"ו וכוורת דפ"ט שנעשין אהלים לטמא ולא לטהר להבאת הטומאה נעשין אהלים ולא לחצוץ כדתנן רפ"ו. בכולן אם יש להן שני כיסויין וכסוי העליון גבוה טפח מהטומאה אין אומרים בו דין בוקעת. דכל בוקעת לא אמרינן אלא היכא דבקעה כנגד הטומאה ועולה ולא מצדדין והכא אם בכלי שנעשה אהל לטהר אינה בוקעת למעלה ממנה ולתוכה מביאה אכולה משום דכי בקעה לתוכה הרי כיסוי העליון הגבוה טפח נעשה אהל ומביא את הטומאה לכל תוכה וחוצץ על שלמעלה ממנו ולא בקעה תו לעל גבו של כלי ונפיק מדין בוקעת לדין אהל לחצוץ דלא נבקע לע"ג ולהביא לכל תוכו הלכך לא אמרינן ביה כלל בוקעת אפילו לתוכו כי היכי דלא בקעה לע"ג. ואם בכלי טהור שנעשה אהל לטמא ולא לטהר ועל גבו כנגד הזית טמא משום דאינו חוצץ וכמאן דליתיה דמי וטמא כנגד הטומאה עד לרקיע. לא אמרינן בוקעת דליטמי תוכה אלא תוכה טהור משום דכי בקעה לתוכה הרי כסוי העליון הגבוה טפח מביא את הטומאה לכל תוכו דלטמא נעשה אהל ולחצוץ אינו נעשה אהל וטמא כל שע"ג ונפיק נמי מדין בוקעת לטמא מתורת אהל כל תוכו וכל ע"ג אפילו שלא כנגד הזית הלכך לא אמרי' ביה כלל בוקעת ותוכה טהור וע"ג כנגד הטומאה טמא משום דלא חייץ וכמאן דליתיה דמי כדאמרי' גבי כוורת רפ"ט. והכא במגדל נמי לא אמרינן בוקעת לא למעלה מהמגדל ולא לתוכו אלא הבית טמא מפני שסוף הטומאה לצאת: