אליהו רבא על משנה אהלות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ב · משנה ב
דם קטן שיצא כולו כו'. תניא בתוספתא דם הקטן שיצא ממנו כולו ואין בו רביעית ר' עקיבא אומר כל שהוא וחכמים אומרים כו'. שר"ע אומר טומאה בדם וטומאה בעצמות מה עצמות אע"פ שאין בהן רובע טמאין אף הדם כו'. השיבו את ר"ע ג' תשובות לא אם אמרת בעצמות שכן רובן טמא בלא רובע תאמר בדם שאינו טמא אלא ברביעית ד"א כו'. פירוש ר"ע קנסיב לה מעצמות של קטן מכל הגוף שאע"פ שאין בהן רובע טמאין. כך הדם שיצא כולו אע"פ שאין בו רביעית טמא וקמהדרי ליה רבנן לא אם אמרת בעצמות שכן רובן טמא בלא רובע וכולה לא כל שכן תאמר בדם שאינו טמא אלא ברביעית שלא אמרו בו טומאה אלא ברביעית ולא רובו וכן כולו נמי לא:
מלא תרוד ועוד עפר קברות טמא. ולא גרסי' רקב והכא במת שנקבר בכסותו או בארון של עץ וכיוצא בו שנתערב עפר אחר עם עפר גופו של מת ואין לו דין רקב אלא דין עפר קברות דצריך מלא תרוד ועוד. והכי תניא בתוספתא פרק ב' דמכילתין. ואיזהו מת שיש לו רקב הנקבר ערום בארון של אבן על גבי רצפה או ע"ג טבלא של שיש אבל הנקבר בכסותו ובארון של עץ ע"ג עפר אין לו רקב והנוטל עפר מתחתיו זה הוא עפר קברות מלא תרוד ועוד. נמצא עפר ואינו יודע מה טיבה פירש רבי אליעזר בן צדוק בורר את הצרורות ואת הקסמין נוטל את הודאי ומניח את הספק וזהו עפר קברות מלא תרוד ועוד. פירוש זה הספק הוא עפר קברות דצריך ועוד שמע מינה מהא דנקבר בכסות וכיוצא בו שיש עפר אחר בו הוא עפר קברות ומטמא במלא תרוד ועוד:
מלוא תרוד רקב שגבלו במים אינו חבור לטומאה. לענין מגע אבל במשא ובאהל מטמא. וקחשיב הנך תלתא ואיכא בכל חדא תרי טומאות מתלת דבמת. רקב שגבלו במים מטמא במשא ובאהל ואינו מטמא במגע. והדר קתני אלו מטמא במגע ובמשא ואינן מטמאין באהל עצם כשעורה וארץ העובד כוכבים וכו'. והדר קתני הגולל והדופק מטמאין במגע ובאהל ואינם מטמאין במשא. והכי תניא בתוספתא פרק ד' רבי שמעון אומר שלש טומאות פורשות מן המת שתים בכל אחת והשלישית אין בהם ואלו הן גולל ודופק ועצם כשעורה ומלא תרוד רקב גולל ודופק כו' עצם כשעורה כו' מלא תרוד רקב כו':