אלון בכות על איכה· רבי יהונתן אייבשיץ
פרק ה · פסוק ג
יתומים היינו ואין אב. ר"ל דבאמת הקב"ה הוא אב היתומים ודיין אלמנות לתבוע דינם. אכן הקב"ה לא תבע דין ישראל לזה אמר יתומים היינו ואין אב לנו דהשם עזב אותנו ולא תבע דיננו. וכן אמותינו כאלמנות ולא אלמנה ממש דאז היה הקב"ה רב ריבם וק"ל. או יאמר דבגלות בבל השלימים וחכמי הדור אמרו דלא עזב הקב"ה אותנו לגמרי רק נתרחק ממנו לשעה כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור וליום הכסא יבוא ביתו. אבל ההמון עם אמרו דהקב"ה עזב אותנו לגמרי ועבד שגרשו רבו מה יש לו עליו. וז"ש יתומים היינו כי חשבנו עצמנו ליתומים ואין אב דהקב"ה עזב אותנו לגמרי אמנם אמותינו הכוונה חכמי ישראל המכונים בשם אמותינו נחמו אותנו דהיינו כאלמנות ולא אלמנה ממש כנ"ל וק"ל: