אלה המצות· רבי משה חגיז
שופטים · תקכז
(עשה רטו) לקרוא לשלום יושבי העיר אשר נלחם בה מרצון, שנאמר והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך:
דהיינו כותבין להם אגרת שלום שיפרעו מסים ויהיו כבושים תחת יד המלך והשרים ושיקבלו עליהם שבע מצות ואזי אם היו מתרצים ומוסרים עצמן אין הורגין מהם כל עיקר אבל כשלא השלימו במלחמת מצוה נאמר לא תחיה כל נשמה. ובמלחמת הרשות מניחין הטף והנשים ומניחין רוח אחת מופנה מהקפה כדי שיברחו משם וידעו כי ישראל רחמנים הם אמנם בשבעה עממין ועמלק אחר שנקרא להם לשלום ולא ישלימו מקיפין אותן מכל צד ואין מרחמים עליהם: