אלה המצות· רבי משה חגיז
שופטים · תקכא
(ל"ת שט) שלא לחוס ולרחם על מי שיהרוג את חבירו או יחסר אחד מאבריו, שנאמר לא תחוס עינך עליו וגו':
אלא ישלם לו כדי רשעתו כמשפט אשר צותה תורה עליו אם עונש ממון ממון אם עונש גוף גוף כי התורה חסה על ישוב העולם וקיומה ולא חסה על הפרט שמאבד עצמו לדעת להניח דרכי המוסר והישוב שצותה בו התורה והלך בשרירות לבו הרע. ואם אין השבט נטוי על צואר הרשעים והכסילים לא יתיישבו המדינות ואיש את רעהו חיים בלעו באופן שרחמי רשעים אכזרי וכשהחולי באבר אחד קודם שיתפשט בכל הגוף צריך לחותכו וע"ז נאמר ובערת הרע מקרבך: