אלה המצות· רבי משה חגיז
ראה · תנא
(עשה קצ) לשחוט בהמה חיה ועוף בשנרצה לאוכלם ולא הותר לנו אכילתם כי אם בשחיטה הראויה, שנאמר וזבחת מבקרך ומצאנך:
ומה מוקדשין בשחיטה אף חולין בשחיטה. וכאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה כמו שמקובל אצלינו הל"מ. והיקש לימוד הדברים בהצטרכות החיה והעוף שחיטה וכיוצא הכל בא בדקדוק אמיתי מרז"ל ומכאן רמז לתורה שבע"פ שהרי לא מצינו בתורה שבכתב שצוה הי"ת למשה על השחיטה אלא כאשר צויתיך בע"פ שהשחיטה תהיה בצואר בושט ובקנה ובסכין בדוק. ובה"ג לא מנה מצות שחיטה לפי שסובר שאם ישב אדם כל ימיו ולא שחט לא הפסיד כלום וגם אם שחט לא הרויח כלום לנפשו. וכדעתו דעת הראב"ד ז"ג שמשיג עליו במצות קמ"ו. וק"ק שגם מצות גירושין וחליצה למה ימנה אותה. והרי בשחיטה יש לפעמים מצוה לסעודת מצוה ושבתות וי"ט: