אלה המצות· רבי משה חגיז
משפטים · צב
(ל"ת נה) שלא לבשל בשר בחלב, שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו:
דע כי שלשה פעמים נכתב פסוק זה בתורה. והרמב"ם ז"ל דסומך אנו דעתי עליו כמ"ש בהקדמתי. לא קים ליה כההוא מ"ד אחד לאיסור בישול. ואחד לאיסור אכילה. ואחד לאיסור הנאה. אלא כמאן דמצריך להו התם בגמרא. והוצרך לומר כי איסור אכילה אתי בק"ו מבישול. כמו ששתק מן הבת. אבל הנאה לא אתיא בק"ו:
וא"ת א"כ מנ"ל שהוא אסור מה"ת בהנאה. י"ל דמשום דקי"ל לא תאכלו אחד איסור אכילה. וא' איסור הנאה במשמע עד שיפרט לך הכתוב. או עד שיפרשו חכמים שדבר זה מותר בהנאה, והכא אע"ג דלא כתיב לא תאכלו בשר בחלב. כבר כתיב לא תבשל דהוה כאלו כתיב לא תאכלו והנאה ואכילה ענין אחד הוא ודוק:
כי טעם למצוה זו ע"פ הפשט הפשוט. מאי שנא איסור זה. מכל שאר איסורין שבתורה. שזה נאסר בישולו. ומה טעם לא כתב לא תבשל בשר בחלב בפירוש. ומאי שנא גדי ומאי שנא אמו. ולמה כתב שלש לאוין בלשון אחד וסמיכות הכתוב דפעם אחת אסמכיה קרא לביכורים. ופעם א' לנבילה. צריכין אני ואתה קורא מאמין בתורת אמת למודעי המקובל מפי חכמי האמת בנסתרות לה' ומאחר שאין לי עסק בנסתרות אפס קצהו תראה בזח"ב דקכ"ד וקכ"ה. וכלו לא תראה:
עכ"פ אנכי הרואה דמ"ש הרמב"ם ז"ל כי יש עע"ז יעבדוה במעשה תערובת בשר בחלב. ולכן הרחיקו התורה בתכלית הריחוק. ושאר המפרשים שאמרו שתערובת זה מזיק לגוף ומוליד שהי רע. ומשום דחמירא סכנתא הרחיקו כ"כ. וגם מ"ש שהטעם הוא. מפני שע"י תערובות נעשה הכשוף. כגון כלאים ושעטנז כולם נבאו מתוך אספקלריא שאינה מאירה. חוץ מאדון הנביאים והחכמים שאמרו רז"ל. ז"ל אמר לו משה להקב"ה. תן לי רשות לכתוב בשר בחלב אמר לו כתוב לך את הדברים האלה עכל"ה.
דודאי לא לחנם היתה נטילת רשות זו. ומה שעיכב הקב"ה על ידו. דוק ודעהו כי אני לפי פשט המאמר פי' שלא היה משה רוצה לסתום ולכתוב גדי. אלא בפי' היה ר"ל לא תבשל בשר בחלב. והקב"ה מיחה בידו. וא"ל כתוב לך את הדברים האלה ואל תשנה. כי טעם יש בדבר ולך אני מגלה ככל שאר הדברים שאמרתי לך כתוב. והרוצה לטעות יטעה. כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם וגו':
ועיין בסמ"ק להרמב"ם ז"ל במל"ת מצוה קפ"ז. דהעלה טעם מספיק למה לא כתב בפי' לא תאכל והביא מהגמרא דחולין דקי"ד דאמרו בשר בחלב לוקה על בישולו. ולוקה על אכילתו. ואפקיה רחמנא לאכילה. בלשון בישול. דכי היכי דאי בשיל לקי. אאכילה נמי לוקה. ובפסחים אמרו עוד דלהכי לא כתב רחמנא בבשר בחלב אכילה להדיא לומר שלוקים עליו אפי' שלא כדרך הנאתו עי"ש: