אלה המצות· רבי משה חגיז
משפטים · עד
(ל"ת מג) שלא לשמוע לאחד מבעלי הדין כשאין חבירו עמו, שנאמר לא תשא שמע שוא:
מצוה זו מפתח גדול לכל הדינים ולפיכך הוציא אותו הכתוב בלשון שמע שוא. והזהיר את הבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין כמ"ש מדבר שקר תרחק. כי התורה ירדה לסוף הדבר וקרא אותו שוא שוא ושקר ואפי' דבור אחד אסור כמ"ש שמוע בין אחיכם כי אז ושפטתם צדק. אמנם כשכבר נכנסו דבריו של אחד באזני הדיין ודאי יבא להטות הדין. או להרוג באומד הדעת. או לחוס על ההורג וכל כיוצא בזה. כי צדיק הראשון בריבו: