אלה המצות· רבי משה חגיז
מסעי · תט
(ל"ת רלט) שלא להרוג למי שכבר עשה מעשה רע בעדים והתראה קודם שיעמוד הדין לפני ב"ד, שנאמר ולא יומת הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט:
ואפי' ב"ד הגדול שראו לאחד שהרג או נאף אין בידם להורגו עד שיעמדו לפני ב"ד אחר ויעידו בפניהם והב"ד השני ישפטו הם ועל פיהם יהיה דבר המשפט. הן למות הן לחיים. ולא זולת. כי יהיה נדון העושה זאת כהורג נפש נקי. חוץ מרודף אחר חבירו להורגו או אחר הנערה המאורשה והזהירוהו ולא רצה להמנע שאז אפילו שלא קבל התראה חייבים להורגו כמבואר במצוה תקכ"א ות"ר: