אלה המצות· רבי משה חגיז
כי תצא · תרג
(עשה רמב) לזכור בפה (כל הימים) מה שעשה להרע לנו עמלק, שנאמר זכור את אשר עשה לך עמלק:
וכך שנו רז"ל זכור בפה ואל תשכח בלב ולפי שמסופק אצלינו אם זכירה זו היא זכירת יום צאתינו מ"מ שבה מפורש כל ימי חייך נזדרזו מחכמי האמת ללמוד בכל יום ארבעה זכירות אלו:
א. למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך:
ב. זכור את יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך:
ג. זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלקים. והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויבך מסביב בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח:
ד. זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים שלדעת הרמב"ן ז"ל באה בחשבונו כדי שנתרחק מלשון הרע ולא נהיה מאותם שנאמר בהם תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי ונהי' גרמא בנזקי הנגעים הבאים על לשון הרע כדמוכח מסמיכות הפרשיות ונעשה ק"ו בעצמינו והסכים ע"י הבמ"א ז"ל:
ויש מוסיפין ללמוד בכל יום עוד שתי זכירות אלו:
ה. זכור את יום השבת לקדשו. ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך. עבדך ואמתך ובהמתך. וגרך אשר בשעריך. כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ. את הים. ואת כל אשר בם. וינח ביום השביעי. על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו. כנודע שיניקת כל הששה ימים הם תלוים בשבת:
ו. זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מ"מ עד בואכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם ה':
כי גם זכירה זו הששית הרמב"ן ז"ל נסתפק בה אם תכנס במניינו ואע"פ שלא הכניסה גלה דעתו דעת עליון ואמיתי שמצוה עלינו לדעת חסד האלהים עלינו כי שמר הבטחתו לנו ולאבותינו ועם היות כי ממרים היו ואנחנו קמנו תחת אבותינו והלכנו בדרכיהם והרשענו לא עזב חסדו ולא הפר את בריתו ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא שמחשב את הקץ להשלים את השם המבורך ואת הכס המרומם ישיב נקם לצריו אבד זכרם המה סלה וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו שיראו עינינו וישמח לבנו בישועתו אמן כן יהי רצון: