אור ברסלב
אלה המצות כי תצא › תקצח

אלה המצות· רבי משה חגיז

כי תצא · תקצח

תקצז

(עשה רלט) להיות היבם נושא את אשת אחיו מאביו כשמת ולא הניח זרע, שנאמר ובן אין לו יבמה יבא עליה. ולקחה לו לאשה ויבמה:

ומן התורה אינו צריך לקדשה שזו היא אשתו שהקנו לו מן השמים אלא יבא עליה וכתובתה על נכסי בעלה שמת ומד"ס שלא יבא היבם על יבמתו עד שיקדש אותה כדין קדושין דעלמא וזהו הנקרא מאמר שאין המאמר קונה בה קנין גמור כמו הבעילה שהרי אין היבמה נתרת לזר אלא אחר בעילת היבם או אחר חליצה אבל הגט פוסלה לייבום ואינו מתירה לזר אמנם כשבועל אותה אחר המאמר מבלי שיקדים לו דבר אחר הוא הנקרא מאמר כשר ואם קדמו גט או חליצה בין בין וכו' ה"ז נקרא מאמר פסול כמבואר בפ"ה מהי"ב. ואמרו עוד ובן אין לו עיין עליו כלומר שאחד בן ואחד בת או זרע שלהם בין מאותה אשה שמת תחתיה בין מאשה אחרת ואפילו זרע ממזר או עע"ז פוטר את אשתו מן החליצה ומן היבום חוץ מבן השפחה והנכרית שהם עבדים ועכו"ם שאינם זרעו אותן בנים כאלו אינם פוטרים את האשה וכאילו אינם בעולם ובן מזרע מהסוג הראשון שאמרנו כיון שהוא ודאי בן קיימא לדעת התורה ביציאתו חי מרחם אמו ולדעת רז"ל עד שיודע שכלו לו חדשיו ונולד לטח"ג אפילו שלא חי אלא שעה אחת אחר מיתת האב פוטר את האשה מהחליצה והייבום. אבל אם לא נודע לכמה נולד אם חי ל"י הרי זה ולד של קיימא ואם מת בתוך ל"י אפילו ביום שלשים תהיה כמו שתהיה מיתתו הוא ספק בן קיימא וצריכה חליצה מד"ס אבל לא תתייבם. ועמ"ש המ"מ ז"ל שם בהלכות בפירוש הדברים. ולעולם לא תתייבם ולא תחלוץ עד שתמתין תשעים יום חוץ מיום המיתה ויום היבום והחליצה כדי להבחין בין זרע לזרע. והאח המייבם או חולץ שאמרנו ר"ל אח מכל מקום אפילו ממזר או עע"ז גדול או קטן כיון שהיה בעולם דהיינו שהוציא ראשו ורובו לאויר העולם קודם שימות אחיו הרי זה נשארה אשת המת זקוקה לאותו אח. שנאמר כי ישבו אחים יחדיו פרט לאשת אח שלא היה בעולמו ואחים המיוחדים לנחלה אך לא אח מן השפחה ונכרי' כאמור כיון שהיתה הורתו שלא בקדושה אע"פ שלידתו בקדושה אינו אחיו לדבר מן הדברים ואין אשתו זקוקה להם. וכן נמי האחים מן האם אינם אחים לענין זה ולא לענין ירושה וחשובין כמי שאינן. אלא שרז"ל הצריכו להתאבל על אחים מן האם ופסלום לענין עדות. ודע שאמרו בגמרא שהבא על יבמתו צרתה קיימא עליה בעשה. שהרי הכתוב אומר יבמה יבא עליה. עליה ולא על צרתה. ועוד דכתיב אשר לא יבנה בית אחיו. בית אחד הוא בונה ואינו בונה שני בתים ולאו הבא מכלל עשה עשה וכן נמי אמרו בהחולץ את יבמתו דצרתה קיימא עליה בעש' שכן כתיב אשר לא יבנה אב"א כיון שלא בנה שוב לא יבנה:

ועוד אגלה אזנך במ"ש רז"ל ביבמות דכ"ד אמר רבא אע"ג דבכל התורה כלה אין מקרא יוצא מידי פשוטו הכא אתאי ג"ש אפקתיה מפשטיה לגמרי. והיה הבכור גדול שבאחים הוא שמייבם אותה. אשר תלד פרט לאילונית שאינה יולדת יקום על שם אחיו, זה שייבם את אשתו יטול נחלת המת בנכסי אביו. ולא כמו שנראה מפשטיה דקרא שצריך לקרות לבנו בשם אחיו המת. והכי גמר ליה מרביה. עד משה מפי הגבורה וכשאמרו אין מקרא יוצא מידי פשוטו אינו ר"ל שח"ו אותה הדרשה הנדרשת בו שאינה אמת כי דבר זה הוא דעת צדוק ובייתוס שתמחה מן העולם אלא כונתם היתה בזה כי פשוטו הראשון לעולם קיים ובאה הדרשה ומוספת על ענין ראשון ויש לנו פשוטו ומשמעו כי מאמרי הי"ת סובלים זה וזה. וכך אמר רבי אלעזר בר"ש בפ"י דפ"א ע"ב וכלהו לאתכללא בהו מלה אחרא וכו' עי"ש. ופוק חזי כי אחת דבר אלהים שתים זו שמענו כן הדבר הזה. דרשת את לרבות ת"ח. אינה סותרת הפשט וכן מ"ש כי יקח איש אשה שהוא בכסף אינו מוציא הכתוב ממשמעו ופשוטו. שהוא בביאה. זולת הנדרש במקרא זה שלפום ריהטא יוצא מידי פשוטו כל עיקר ולדעתי אם תחקור תמצא גדולת תורתינו הקדושה שאפילו הכא לא יצאו דבריה לבטלה הפך הפשט ומנהג ישראל תורה היא ושים עיניך בהשגחה פרטית שאם יתגלגלו הדברים בגלגול האמיתי הנודע אצלינו בחפץ ורצון הי"ת אשר צוה אותנו במצות היבום. שהיבמה הזאת כשתלד בן. לא תמצא אחד ממקיימי מצוה זו שקרא או שיקרא לאותו הבן שתלד לו יבמתו ע"ש אביו ומכ"ש בשם אחר כי אם בשם אחיו וכמ"ש רש"י ז"ל והקם זרע. הבן יקרא על שם המת עכ"ד דמשמע לן כפשוטן וכמשמען דע"י כך נמצאו ישראל קדושים הם שלא בכונה עושים בכונה. ומקיימים דת יומים הרי לך שאפילו הכא אין מקרא יוצא מידי פשוטו לעולם וגדול שבאחים שהוא המקובל אצלינו הוא המייבם ולפיכך אמרו הנח להם לישראל שאם אינם נביאים הם בני נביאים. וכל בניך למודי ה'. ורב שלום בניך. א"ת בניך. אלא בוניך. אלו ת"ח שבונים הדברים ומוציאין אותן בפלס מאזני משפט. דוק והבן שלא אמרו בכל התורה כלה אין המקרא אלא כפשוטו. דאזי היה מקום למכחישי האמת לחלוק על המקובל אצלינו במדרשי הכתובים. אך הם אמר כמו שקבלו אין מקרא יוצא מידי פשוטו. ולא פחות ממדרשו. אפילו שיראה לך להפך. ואם תחקור תמצא שזה וזה יתקיימו בידך דוק והבן כי הוא כפתור ופרח:

תוכן העניינים

אלה המצות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה