אלה המצות· רבי משה חגיז
כי תצא · תקצה
(ל"ת שנז) שלא להכות את החוטא יותר ממה שיוכל לסבול, שנאמר ארבעים יכנו לא יוסיף:
ואם הוסיף עובר בל"ת אין לי אלא שמוסיף על מ"מ מנין על כל אומד ואומד שאמדוהו ב"ד ת"ל לא יוסיף ולפיכך אתו רבנן ובצרי להו חדא דהיינו ארבעים חסר א' פן יוסיף ויגע באיסור תורה. ולפיכך אמרו שאם יוכל לסבול כל המלקות ילקה עד מספר ארבעים ולא עד בכלל ואם לא יוכל לסבול את כלו יכה מה שבאפשרות יכולתו אך לא פחות משלשה הכאות. ומכאן אתה דן ק"ו מעצמך בעוד אזהרה שבאה כלולה בזו אם על רשע שנתחייב מלקות חסה תורה והזהירה אותנו שלא להכותן שאר כל אדם מישראל לא כ"ש וכבר הזהירנו רז"ל שאפילו ברמיזה להכות לא נהיה רשאין לעשותו שהרי אבי התעודה משה רבן של כל ישראל שמבטן יצא למלוך וראתה עמו שכינה בהרמת יד לבד קראו רשע. שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך. הכית לא נאמר אלא תכה. ואינו לוקה לפי שנתן לתשלומין אבל אם הכהו פחות משוה פרוטה לוקה ועמש"ל מצוה מ"ח: