אור ברסלב
אלה המצות כי תצא › תקפט

אלה המצות· רבי משה חגיז

כי תצא · תקפט

תקפח

(ל"ת שנג) שלא לקבל כל עיקר עדות הקרובים קצתם על קצתם בין לזכות בין לחובה, שנא' לא יומתו אבות על בנים וגו':

ובא בפ"ה לא יומתו אבות בעדות בנים ובנים בעדות אבות. ומינה ילפינן מסברא לדיני ממונות שגזרת הכתוב היא שלא יקובל עדות אבות על בנים דהרי אפילו שהם בעדותם מחייבים אותם מיתה אשמעינן קרא דלא מהמנו. ומכ"ש לזכות בין בממונות בין בנפשות ומכ"ש שאר קרובים ממשפחת האב ומדבריהם למדנו לפסול שאר קרובים מן האם כמבואר בדבריהם. ועם היות שגזרת הכתוב אין לה טעם כלל אפשר לומר קרוב לשכל המשכיל כי הקורבה היא כגופו. ואון אדם משים עצמו רשע ולא פחות מעיד על עצמו לזכותו. ולעולם התורה השלמה מרחקת המכשולות ולזות שפתים ואם עדות הקרובים היה מועיל זה על זה. בנוהג שבהמון הוא כי קרובים דרכם להתקנות ולהתגורר זה בזה. ולפי שעה כאשר חמתם תבער בהם יחדיו למשפט יקרבו ויחייבו זה לזה ויוכו זל"ז וכשוך חמתם מדאגת לבם שיזכרו מה שיעשו ויתחרטו על הדבר ותבחר מחנק נפשם כי כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד באופן שיולד מזה רבות צרות ורעות לכך גזרה תורה שאפילו משה ואהרן בחירי ה' ונאמניו. אינם כשרים להעיד זה לזה כי כך גזרה חכמתו ית' משפט אחד לכולם והיה כצדיק כרשע דוק והבן:

תוכן העניינים

אלה המצות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה