אלה המצות· רבי משה חגיז
כי תצא · תקפד
(ל"ת שנ) שלא לקוץ ולתלוש סימני טומאת הצרעת, שנאמר השמר בנגע הצרעת:
ודע שהנתק אינו צרעת והצרעת אינה נתק ולפיכך יחשבו שתי מצות הנתק למצוה א' והיא מצות ק"ח והצרעת למ"א שהיא זאת דלא ראי זה כראי זה. ויצאה נתק מכלל לאו זה שהוא הכולל כל שאר הנגעים חוץ מנתק ודלא כדעת הרמב"ן ז"ל דמשיג עליו בסמ"ק שלו בש"ז והסמ"ג מנאם לשתי מצות.
ולפי שמהכא ילפי לההוא כללא דאתי עשה ודחי לא תעשה יש לך לדעת מה שנאמר עוד בסיפיה דהאי כללא שאינו כולל בכל הלאוין שאם בלאו יש כרת אינו נדחה משום העשה והרי הוא כאילו אתמר בפירוש עשה עשה זה אם תצטרך לעבור על הלאו שכנגדו שהחמרתי לך בעונשו כרת. אמנם אם הלא תעשה הוא קיל כזה דהיינו שאין בו כרת הקולא הזאת שיש בו הוא כאילו מפרש ואומר אל תעשה זה ללא צורך קיום מצות עשה אך במקום שיש קום עשה דציצית ומילה ודומיהן הלאוין שכנגדן ודומיהן שאין בהם כרת נדחין בפני קיום העשין ושמור זה בידך כדי שנא תטעה מחסרון לימוד הספרים המורים לגו דרכי הכללים כי אן למדין מן הכללות וכו' אלא מי שבקי בפרטי החוץ: