אלה המצות· רבי משה חגיז
כי תצא · תקסח
(ל"ת שלט) שלא להשיב עבד שברח מאדוניו מחוצה לארץ לארץ ישראל שנאמר לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו:
אעפ"י שאדוניו ישראלי. גם זו לטובה היתה מעלת ארץ ישראל שהיתה קולטת העבדים שמלו וטבלו לשם עבדות. כשהיו בורחים לתוכה להוציאם לחירות ומצלת אותן מהעבדות והיה האדון חייב לשחררו והעבד היה כותב לרבו שטר חוב בדמיו עליו: