אלה המצות· רבי משה חגיז
כי תצא · תקלט
(ל"ת שיט) שלא להעלים את העין מאבדת אחינו אשר תאבד ממנו, שנאמר השב תשיבם לאחיך:
ור"ל שיעשה עצמו כאלו אינו רואה באומרו מה לי ולצרה הזאת שאם אבד אבד לעצמו אלא מחוייבים אנו לקחתה ולהחזירה לו. ובכלל מצוה זו נכנס חיוב השבת נשמתו של חבירו כי בהיותינו ערבים זה לזה אין לומר אם פלוני חטא מה לי ולו הוא בחטאו יומת אלא מכח הערבות הנז' לא יוכל להתעלם ויש לו לטרוח כמה טרחות עד שישיבהו בתשובה ולפיכך אפקיה קרא בלשון השבה ולא בלשון חזרה להורות על חיוב מצות השבת הנפש החוטאת שלא תמות בלא תשובה: