אור ברסלב

אלה המצות· רבי משה חגיז

וילך

תבא

יש בה ב' עשין:

תריב

(עשה רמז) להקהל את כל עם בני ישראל אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שביעית ביום השני מחג הסוכות של שנה שמינית, שנאמר הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגו':

כדי שהמלך יקרא להם בעזרת הנשים מתחלת ספר אלם הדברים עד סוף פרשת שמע ומדלג לוהיה אם שמוע וגומר אותה פרשה ומדלג וקורא מעשר תעשר עד מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב שכל הפרשיות הללו הן מזרזות את כל ישראל במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת הקריאה והברכות תשעה. היה אומרם בלשון הקדש. ואפי' אותן שלא מכירין היו חייבין להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שנתנה בו התורה בסיני ואפי' החכמים גדולים שהיו יודעין כל התורה כולה היו חייבין לשמוע את הקריאה בכוונה גדולה יתירה. ומי שלא יכול לשמוע היה צריך לכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל. והיו תוקעין בחצוצרות בכל חוצות ירושלם כדי להקהיל את העם ואם היה יום הקהל בשבת היו מאחרין אותו לאחד בשבת מפני תקיעת החצוצרות והתחינות שאינם דוחין את השבת:

תריג

(עשה רמח) לכתוב כל איש מישראל ספר תורה לעצמו, שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה:

כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו שהרי אין כותבין את התורה פרשיות פרשיות. ואע"פ שהניחו לו אבותיו ס"ת מצוה לכתוב משלו ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מסיני. ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבין לו וכל המגיה ס"ת ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כלו. שהרי ס"ת שנכתב המלא חסר או החסר מלא מכח אותו יתרון או חסרון של אותה אות אחת פסול ואין בו קדושת ס"ת. וצריך תיקון או גניזה. א"כ זה שהגיהו הרי הוא כאילו כתבו כלו. מפני שהכשירו וקדשו. ומצוה לייחד לו מקום טהור. ולכבדו ולהדרו יותר מדאי וכל הרואה ס"ת כשהוא מהלך. חייב לעמוד מפניו ולהיות עומד עד שיעמוד זה שהוא מהלך בו כשיגיענו למקומו. או עד שיתכסה מפניו. כי דברים שבלוחות הברית. הן הן שבכל ספר וספר וכל היושב לפניו. ישב באימה ופחד. שהוא העד הנאמן לכל באי עולם שנאמר והיה שם בך לעד ויכבדהו כפי כחו כי כל המחלל את התורה גופו מחולל על הבריות. וכל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות. ונתנו החכמים ז"ל טעם למצוה זו שהיה חפץ ורצון הי"ת לזכות את ישראל שיתרבו הספרים בינינו. כדי שנוכל להשאיל מהם כי מצוה רבה הוא עד שאמרו עושה צדקה בכל עת זה המשאיל ספריו לרבים ולאשר לא תשיג ידו ומטעם זה אמרו שאפילו הניחו לו אבותיו מצוה לכתוב משלו. כדי לחבב המצוה מצות ת"ת כי תפארת לו מעושיה. כי כאשר הספר נמצא ומוכן אצלו בביתו עכ"פ לא יבצר ששעה א' ביום מהפנויות לפניו יפנה אליו. ולא יצטרך לחזר אחריו. ולפיכך הדבר פשוט שעם היות כי עיקר חיוב המצוה הוא על הס"ת אך אמנם עתה בעונותינו כי נתמעטו הלבבות ואין בידינו ולא שגורה בפינו התורה שבע"פ. כמו שהיו בדורות הראשונים שבקראתם במקרא היו מפרשים על כל כתוב וכתוב כל פרטי דיניו והלכותיו. ולפיכך לא היו צריכין כי אם דוקא לס"ת אמנם עתה שולא אתנו יודע עד מה פשטי המקראות אם האדם הישראלי לא יקבע לימודו כי אם דוקא בתורה שבכתב נמצא ח"ו שתשתכח מישראל התורה שבע"פ. ויבואו ח"ו להיות מבני מקרא ימח שמם וכיון שכן ודאי שמצוה בעיני על כל א' מישראל להיות בידו ספרי הקודש שנתחברו על פי התורה כמו שהיא המקרא עם פי' רש"י ז"ל ודומים לו. והבקי במשנה משנה עם הפירושים הנבחרים שנתחברו אליה. כי היא נשמה לנשמה. ומפתח ראשון לתורה שבע"פ. ויערוך לפניו בשולחן הערוך מנורה בצפון ספר מנורת המאור. וראשית חכמה. ועין יעקב. ומדרש רבות. ודומיהן. לפי שמאירים עיני ההמון. ואם ירגילו עצמן בספרים הנזכרים. כמו שהוא מנהג הבעלי בתים היראים את הי"ת ואוהבי תורתו. יראו וימצאו טעם כעיקר במה שיאמר להם. מחכמי הזמן אותם האמתיים ואח"כ יוכל כל אחד להיות משכיל לדבר ויועיל לו. שכאשר יברכהו ה' בעובר וכבוד יוסיף לקנות לו תלמוד ערוך הרי"ף והרמב"ם ז"ל. והבית יוסף ודומיהן מגדולי רבותינו בעלי ההוראה. אשר באמצעות הספרים הללו. יתחבר אל הספרים הבקיאים בהם. ותחשוק נפשו בתורה. עד שיבא למדרגה להיות ביתו בית ועד לחכמים. ויקבע מדרש בביתו. כפי יכולתו. ולמעלת אחינו הלועזים כי גם להם לבב להבין ולהאמין דבריהם ז"ל חובה עליהם ליהנות. ממה שחנן להם הי"ת. אשר באהבתו אותם. נתן בלב קצת מחכמי ישראל. שיעתיקו לצורך הנאת נפשם. קצת ספרים נחמדים כמו שהוא ספר החינוך שנעתק בתכלית היופי. ודומה לו ספר מנורת המאור שנעתק על יד אדוני אבי המפורסם ז"ל ושער היראה מראשית חכמה. וספרי הרב השלם מוהר"ר מנשה בן ישראל ז"ל. שהמובחר שבהם לקיום הדת הוא הנקרא בשם קונסיליי"דור. ועוד להם ספר הפאר"ה פראזי"ס של הרב האלהי מוהר"ר יצחק אבוהב ז"ל. וספר הנומולוגיא"ה של הרב עמנואל אבוהב. וספר אשר חיבר החכם הירא את דבר ה' רופא ובקי ברפואת הגוף והנפש כמה"ר יצחק קרדוזו הנקרא בשם איגסלינסיי"א דילו"ם איבריאו"ם. שכל אלו יועילו לגלות את אוזן ההמון להאמין בדברי האמת והצדק שנמצאו בדברי רז"ל. ומדריכים את בני האדם הישראלי בדרכי ה' ותורתו באמונה הנצרכת. ובכן חובה עליהם. וכך נאה להם להתעסק בכל יום תמיד. בהבנת הלב. והכוונה הנצרכת בהם. ואל ישעו בדברי שקר הנכתבים ונחתמים בספרים החיצונים כמו שהן כתיבות כוזבות שנתהוו ונתייסדו על פי חכם בעיניו ובשם מסיח לפי טומאו יתכנה אברם מיכל קרדוזו ודומין לו. שהפכו ללענה משפטי התורה וסודותיה. ובלבלו דעות ההמונים (כדי שלא לומר חכמים ונבונים) מכח שנתכסה בטלית שאינה שלו להגיד עתידות. הידועות ללבבות. ולא נתגלו לפיפיות בני אדם בליעל כזה אשר זמם ועשה. ובדה מלבו דברים אשר לא ניתנו להכתב וסוף דבר תיאר עצמו למשיח בן אפרים ולקיים גאות לבו אף הוא אמר היות שבתי צבי משיח ב"ד. (ח"ו לעור' עלינו מדני' וביושבי הארי להבאיש את ריחינו בשנא' כבושה שבלב הקרובי' שנתרחקו) ובנבואת שקר זו. בלבל כל ימיו. דעות שוטים שכמותו. ועם היות כי גדולי ישראל. היו מוכיחים אותו על פניו. כי היה עובר על דברי תורה ורודף את ישראל. הוא בזדון לבו. היה נותן כתף סוררת. לבלתי שמוע אל הדבר. אשר דברו ה'. בלאו דלא תסור. ולפי שארבע מיתות ב"ד בטלו לא היה באפשרותם לבערו מן העולם. כאשר צותה תורה. אך ורק היו מגרשין אותו ואת כתביו מעל פניהם חוץ למחנה העברים. ויהי היום עם היות כי אבד זכרו סלה. ודין ארבע מיתות לא בטלו ובן בתו המיתו. שוטים שכמותו. הטו אחר כתיבותיו. ולא הניחו נו שתהיה הריגתו כפרתו. והחזיקו בכתיבותיו אשר כתב בסתרי תורה שהיו נסתרים ממנו. עד שכמעט הדברים היו ממשמשים ובאים לגדר מה שנתהווה בימים הראשונים כאשר בא בכתובים ומבני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו. ברוך המקום שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. להאי דרא בתרא דבעקבות משיחא שנתקיים בו נבואת רבי אליעזר הגדול עד שמים הגיעה דאין לך חציפות גדול מזה לעלות על במותי עב שכל שוטה רשע וגם רוח מכנה עצמו בשם משיח מה שבלב מלכים אין חקר. וזה הדומים לו ודאי שלא נכנסו בגדר אותם המשכילים שדבר עליהם הכתוב ומן המשכילים ישכילו לצרוף בהם וגו' שפרש"י ז"ל יכשלו בחשבון הקצים שיתנו לב לצרפן וללבנם לדעת אותם ויטעו בהם. ואינם אלא מאותו סוג שצותה תורה. לא תשמע אל דברי הנביא ההוא וגו'. לא תאבה לו. ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו. ולא תחמול. ולא תכסה עליו. ודרשינן סמוכים לעד לעולם. ליתן חת של זה בזה ומכאן שאין טוענין למסית. ואין לנו מסית ומדיח ורודף את ישראל כמתהלך אחר גדולות ונפלאות כאלו שנעלמות הם מעיני כל חי. וברוך ה' אלהי ישראל אשר לא עזב חסדו ואמתו וקיים לנו הבטחתו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וגו' להפר בריתי אתם בימי רומיים שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי הדורות האמיתיים שהעמיד ומעמיד לנו בכל דור ודור כדי להקים ולקיים דגל התורה בתורה לכונן אותה ולסעדה. כמו שתל"י אנן יתמי דיתמי עינינו המה הרואות. והיו למאורות רבני גאוני העיר המהוללה אזמיר יע"א שריה וכהניה שנתוועדו ונתעוררו באמצעות מורינו הרב המופלא ראשון לציון גאון ישראל והדרו כמוהרר"א יצחק נר"ו לחקור ולדרוש בכתיבות חדשות אלו וכאשר מצאו ארס של נחש הקדמוני מובלע באברי כתיבותיו של קרדוזו הנזכר כדי לבער מחשבת דעתו הנכזב כי היכי דלא לגררו עלמא אבתריה. דנו אותן לשריפת אש כשריפת גוף ונפש המייסדם המולידם וגזרו בתוקף גזרת נח"ש דרבנן לבל יזכרו ולא יפקדו ולא יעלה על לב אדם מישראל להדפיס' והודיעו ברבים שמצוה לבערם כי חרם הם ומובטח אני בכל המקום אשר דבר המלך מלכו של עולם יגיע לאזנם את המעשה הזה אשר נעשה בב"ד מומחה ומפורסם כל רבני וגאוני הקהלות ופרנסי ומנהיגי ישראל יאמרו יישר ויישר חילם לאורייתא ויגדרו את הפרצה הזאת גם הם ומהם יראו וכן יעשו ויוסיפו לעשות בזירוז אחר זירוז לבערם מן העולם. ולית דין צריך בשש שיהיו עיניהם פקוחות לעכב דבר הדפסה כזו. וכאשר מרוב הענוה שברבני וגאוני אזמיר ה"י כתבו אלי וזרזוני להיות עושה גם אני את שלי בכל אשר תשיג ידי יד כהה. אמרתי אל לבי דמצוה לשמוע לדברי חכמים. ומצוה שבאה לידי לא אחמיצנה. ושליחותייהו דרבנן קא עבדינא לפרסם את הדבר על הספר ובדיו בהתראה העומדת לפני הרבים כדי להסיר המכשול וליישר המסילה יתבטלו מלימוד והדפסת ספרים חיצונים כאלו גונבי לבבות. וצודין נפשות. שהם נגד ה' ותורתו. כדחזי ואתקיים על פי רוב בנין ומנין חכמי ישראל המפורסמים אשר רובם חלקם בחיים. והחיים עד הנה. אורך ימים ישביעם. שבין אלו ואלו עלו למנין ק"ל. בעין המאורע שנתהווה אחר שגמרתי הדפסת ספר זה בשנת תע"ג לפ"ק עם הנח"ש המפורסם תלמידו של התועבה קרדוז"ו הנז"ל תר"ו ושר"י בהדפסת ספריו. אשר לא האריך בשמועתם. להיות דעדיין באיסורייהו כדהוו קיימי ויעמדו לעד לעולם כמו נכתבו ונחתמו כל כללי ופרטי הדברים שבהם. ושנתהוו מחמתם. בספר מלחמות ה' ואגרת הקנאות ודומיהם שנדפסו בקולי קולות פעם ושתים. למען יעמדו לדורי דורות והבאים אחרינו אל ישעו בדברי שוא ומדוחים זיופים מינים ממינים שונים ותשובה גנובה ומדומת שעושים וידעו כל ישראל כי אין לנו ולהם חלק ונחלה עם כתי פוקרת זו. שנתהוות משנת תכ"ו שעד היום והיום בכלל בעונותינו נעשו כתות צרות רבות ורעות לכלל ישראל יותר ויותר מצדוק וביתוס בחוצפתם והבלי כתביהם ומעשיהם הרעים על פי שמועת קבלתם שאינה קבלה מסיני. כי אם מעזא ועזא'. וידעו נא איפה שאנו בני ישראל אין לנו להאמין מדברי קבלת האחרונים כי אם דוקא מה שנתקבל ונתאמת בדור שכלו דעה הוא שיהיה בימי הקדוש ההריא"ל ז"ל ותלמידי תלמידו נאמן ביתו הרח"ו ז"ל כי האמת עד לעצמו כמ"ש בס' מגן דוד. וזולתו שהכל סובב אל מקום האמת לחכמים הבקיאים. אמנם ההמון אין להם עסק בנסתרות ויתמידו דוקא בספרי הקדש שהזכרתי לעיל ודומהן כדי שיתקע בלבבם היראה ואהבה והאמונה הנצרכת לאיש ישראלי. ומתוכם יכירו וידעו מעלת כל איש אשר בשם ישראל יתכנה ואחדותו ודבקותו עם ה' אלהים אמת. עד יערה עלינו רוח ממרום ומלאה הארץ דעה את ה' ברחמיו ינחנו בדרך אמת ויזכנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות את כל דברי התורה אשר שם משה לפני בני ישראל כאשר בפי ובלבבי אני שואל. יראנו בביאת הגואל. ובבנין האריאל. שיבנה במהרה בימינו. אמן כן יהי רצון או"א:

כ ה ת י' ה

סוף הספר

תוכן העניינים

אלה המצות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה