אור ברסלב
אלה המצות בא › טז

אלה המצות· רבי משה חגיז

בא · טז

טו

(ל"ת ט) שלא לשבור עצם מהבשר, שנאמר ועצם לא תשברו בו: (ולוקין עליו):

וטעם למצוה זו ולמצוה שלפניה שייך גם למצוה ז' ומצוה ח' דכלהו חדא מלתא היא מפורש במקרא להורות כי בחפזון יצאת ממצרים. וכתיב וככה תאכלו אותו נעליכם ברגליכם וגו'. כי לא יכלו להתמהמה. לבשל הבשר כל צרכו. ולא נא דהיינו בשיל ולא בשיל כל צורכו. אלא צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו. כדרך הנחפזים לדרכם. שאין דרכם להמתין לחלק הבשר לכל תבשיל כפי הראוי לו. וגם אין מדרכם לשבר העצמות כדי למצוץ את המוח שבתוכם אלא אוכלים הבשר ומניחים העצמות. גם אין דעתם פנוי לקדש קרואים. או לשלוח מתנות לחוץ כי טרודים הם באכילת עצמם לנחיצת הדרך המזומן לפניהם. ומהטעם עצמו אינו נאכל אלא אלא למנוייו:

תוכן העניינים

אלה המצות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה