אור ברסלב
אלה המצות בא › ד

אלה המצות· רבי משה חגיז

בא · ד

בא

(עשה ג) לקדש חדשים ולחשוב שנים בבית דין בלבד, שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה:

הרמב"ן משיג עליו מצוה זו בין למר הרמב"ם ז"ל. ובין למר הרמב"ן ז"ל דמשיג עליו במצות קנ"ג לחשבונו. ראה תראה כי הטעם שנמסרה לב"ד בלבד. הוא מצד שיש בה שורש גדול משרשי האמונה באלה מועדי ה' שלא יהיו מסורין ביד כל אדם. להקדים או לאחר אותם עפ"י סברתו או חשבונו וראייתו. ויתרבו המחלוקת בישראל. ותעשה התורה חלילה כאלף תורות. אשר לזאת צותה תורה (במצות תצ"ו לחשבוני) שלא לחלוק על בעלי הקבלה, ולא לשנות את דבריהם. אפילו שלפי ראות עיני בשר יחליפו לך השיטה. ויאמרו לך על ימין שהוא שמאל. את שמע להם. לפי דיותר טוב לטעות עפ"י חכם מלטעות ע"פ עצמו. כי טעות החכם. כשהוא חכם. אינו אלא על דרך מקרה. אמנם הטעות ע"פ עצמו יקרה פעמים רבים לאישים מוחלקים. ולפיכך כאשר במצוה זו תלויות כמה וכמה מצות. השער סגרו ודעת כולם שוה שמצוה זו נמסרה לב"ד:

והואיל וחשבון רבי הלל הנשיא בנו של רבי יהודה הנשיא. נקבע עפ"י ב"ד הגדול סמוך ונראה שראה את הנולד וחשש פן חלילה יתבטלו המועדות לגמרי מפני הפסד ב"ד הראוי להם. ולכך עמד ותקן חשבון העבור בצדק. וקדש ועבר בו חדשים ושנים הראוים להתעבר. עד שיבנה בה"מ לפיכך נקבעו ונתקבלו מכל ישראל וחכמיהם דאין להרהר אחריהם. וכל המהרהר הרי זה יוצא מכלל ישראל ומכת המינין עדת הקראים תר"ו יהיה נחשב:

כי זה פשוט דכל החשבונות הנעשים היום אינם אלא לגלויי מלתא בעלמא מחשבון הצדק שנגמר ע"י רבי הלל הנז' וסיעתו. יען מצוה זאת לא תעשה אלא בב"ד הגדול בלבד ובארץ ישראל בלבד. ואם ח"ו יעדרו ישראל כל עיקר מא"י חלילה לאל מעשות זאת שכבר הבטיחנו שלא ימחה האומה הישראלית מכל וכל מא"י חשבונינו זה לא יועילנו כלום בשום פנים כי אין לנו לחשוב בח"ל לעבר שנים ולקבוע חדשים אלא בתנאים שנתבארו בתלמוד כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים ומטעם זה מצאתי נכון והגון וראוי להקבע במקום שאינו קבוע דבכל שלש רגלים עושין נדבה לארץ ישראל. זכר לדבר שבשביל ישראל הדרים שם והקביעות שנגמר שם יעלה חשבונינו זה לרצון בשמירת המועדות דוק והבן:

תוכן העניינים

אלה המצות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה