אלדד הדני· רבי אלדד הדני
תשובת רבי צמח
והרי התשובה שהשיב מר צמח גאון יעקב לדברי אנשי אלקירואן אשר שאלו על עסקי אלדד הדני ומהו תלמודו.
בעסק ר' אלדד הדני ששלחתם לפני, ואשר ששמעתם ממנו, ספרו לנו חכמים ששמעו מן רבנא יצחק בן מר, ורבנא שמחה, שראו ר' אלדד הדני זה, והיו תמהים מדבריו, שהי' במקצתן נראין כדברי חכמים שלנו, ומקצתן היו מופלגין מדברינו.
בדבר זה ראינו מקראות שיש בהם סיוע לחכמים שלנו, לפי כשעלה סנחריב והגלה שבט זבולון בשנת ח' לאחז המלך מן יסוד המקדש עד שמונה לאחז, קרוב לרס"ד שנה, וכיון שראו בני דן שהיו גבורי חיל שהתחיל מלך אשור לשלוט בישראל יצאו מארץ ישראל לכוש וחנו שם להיות שם ארץ גנות ופרדסים שדות כרמים, ארץ רחבת ידים מלאה כל טוב, ונתנו לבם לעבוד את ה' ביראה, ולעשות כל מצותיו מאהבה, והועיל להם, כי נכתרו בשני כתרים, כתר תורה ומלכות, כאשר סיפר ר' אלדד הדני זה.
ושנו רבותינו, עשר גליות גלו ישראל, ד' ע"י סנחריב, וד' ע"י נבוכדנצר, ואחת ע"י אספסיינוס, וא' ע"י אנדריינוס, ולא הוזכר שבט דן בכל הגליות, לפי שמעצמו יצא והלך לכוש קודם החורבן קל"ה שנים.
ואומר ר' אלדד הדני שדנים בד' מב"ד, סקילה שריפה הרג וחנק, ואין בתורה מיתת חנק, וחכמי' דרשוהו ואמרו כל מיתה האמורה בתורה סתם אינ' אלא חנק. וכי בני משה אצלם ונהר סבטיון מקיף להם. אמת אמר, שכך אומרים רבותינו במדרש, שהגלה נבוכדנצר לוים בני משה ששים רבוא, וכיון שהגיעו לנהרות בבל הם וכנוריהם, אירע להם כמו שסיפר לכם אלדד. וקודם ביאות אבותינו לארץ כנען הם נתעסקו במלחמות ושכחו המשנה שלקחו מפי משה ומפי יהושע ע"ה. אמרו עליו שנולדו לו ספיקות אחר מיתת משה.
ובכל השבטים שהיו בכל הארץ שבטי יהוד' ובנימין החזיקו בתור' על כלם.
ואל תתמהו על השינוי ועל החילוף אשר שמעתם מפי ר' אלדד, שהרי חכמי בבל וחכמי א"י, שונים משנ' אחת בתיקון רב, ואין פותחין ואין מוסיפין, ולפעמים תלמידים הללו אומרים טעם אחד, והללו אומרים טעם אחר, כמו שני חכמים היושבים להבין במקרא או במשנה, זה נראה לו טעם אחד וזה נרא' לו טעם אחר, ואפילו במקראות שהם כתובים וקבועים יש שנוי בהם בין בבל לארץ ישראל בחסרות ויתרות, ובפתוחות וסתומות, ובפסקי הטעמים ובמסורות הפסוקין, וכ"ש המשנה שהוא דבר סתום עמוק עמוק מי ימצאנו, ויש לומר שאינו כלל רחוק שאלדד זה שגג והחליף מרוב צרותיו שעברו עליו וטורח הדרך המענה גוף האדם, אבל המשנה, תורה אחת היא, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, ואין אתה מוציא חילוף, לא חילוף בדבר גדול ולא חילוף בדבר קטן, אלא בתלמוד, שאנשי בבל גורסין אותה בלשון ארמי, ובני ארץ ישראל שוני' בלשון תרגום. ואף החכמים שגלו לכוש פתרו התלמוד בלה"ק שהם מכירים אותו, וזה שאין בו שום חכם, לפי שבמשנה שהיו ישראל דורשים במקדש, סתם הי', ולא [צריך] שום חכם לפרש, והתורה אחת היא בין במשנה בין בתלמוד, וממעיין א' הכל שותין, ואין נכון לפרש כל דבר, שנאמר 'כבוד אלהים הסתר דבר'.
ושאומר אלדד שהם מתפללין על חכמי בבל בראשונה ואחר על כל הגלות, יפה הם עושין, מפני שעיקר החכמים והנביאים לבבל גלו, והם יסדו את התורה וקבעו ישיבה בנהר פרת, ומימי יהויכין מלך יהודה ועד היום הזה הם היו שלשלת החכמה והנבוא', ומהם תורה לכל העם יוצא. וכבר הודענו לכם שמעיין א' הכל שותין. והתחזקו במה שהחכמים דורשין לכם ובתלמוד שילמדו לכם, ואל תטו ימין ושמאל מאחרי כל דבריהם, שכן כתוב 'על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לכם תעשו'.
תם ספר אלדד הדני
סוף הספר