אור ברסלב
אלדד הדני שאלה לרב צמח גאון

אלדד הדני· רבי אלדד הדני

שאלה לרב צמח גאון

מקומם של שאר השבטים

שאלה זאת שאלו אנשי קירואן לרבינו צמח גאון יעקב על עסקי אלדד הדני שנפל ביניהם מן השבטים הגנוזים בחוילה הקדומה בארץ כוש:

נודיע לאדוננו, שנתארח בינינו אדם א', ושמו אלדד הדני משבט דן, וספר לנו כי ארבעה שבטים הם במקום אחד, דן ונפתלי גד ואשר, שם המקום החוילה הקדומה אשר שם הזהב, ויש להם שופט, עבדין שמו, ודנין בארבע מיתות ב"ד, ויושבים באוהלים, ונוסעים ממקום למקום, ונלחמים עם חמשת מלכי כוש, ומהלך ארצם שבעה חדשים, אבל חמשת המלכים סובבים אותם מאחוריהם ומשני צדדים נלחמים עמהם בכל עת, ומי שהוא רך לבב מהם, נותנים אותו לנחלת ה'.

יש להם המקרא כלו, ואין קורין המגילה ממעשה אסתר, כי לא היו באותו הנס. ולא מגילות איכה, כדי שלא לשבר לבם. ובכל תלמוד שלהם אין שם שום חכם, אלא אמר יהושע מפי משה מפי הגבורה. וכל איש זרוע, נותנין אותו לחלק המלחמה. ואינם זזים ממלאכתן, אלו לתורה ואלו למלחמה.

וכשיוצאין, אין יוצאין מעורבבים. גבורי דן להם שלש חדשים ידועים, רודפין אחר מלחמתם על סוסיהם, ואין יורדים מעליהם כל השבוע, בע"ש יורדים בכל מקום שהם, וסוסיהם עומדים בכלי זייניהם, ואם לא יבואו עליהם האויבים שובתי' השבת כמשפט. ואם יבואו עליהם האויבים יוצאין בכל כלי זיינ' והורגין בהם רבים בגבורות השם עליהם. ויש שם מגבורי בני שמשון ובני דלילה, והם רצים לקראתם למלחמה, והקטן שבהם ירדוף רבים מהם, והרמת קול כל אחד מהם בקול ענות גבורה כקול אריה, וקורא בקול גדול 'לה' הישועה ועל עמך שבטי ישורון גבורותך סלה'. ועומדים במלחמה עד תשלום שלשה חדשי', ובתשלום שלש' חדשי' מביאין עמהם כל השלל למלך עוזיאל, ומחלק הכל בשוה. וכשהמלך מקבל חלקו, נותן אותו לחכמים לומדי תורה. ומי שהי' ראוי לחלק, נותני' לו חלק, ואח"כ לוקחים חלקם. וכן גד ואשר, עד תשלום שנים עשר חודש, וחוזרין.

ואין להם לשון אחר כ"א לה"ק לבד. וזה אלדד הדני אפילו דיבור אחד אינו מבין לא מלשון כוש ולא מלשון ישמעאל, אלא לה"ק לבד, ולה"ק שהוא מדבר יש בו דברים שלא שמענו מעולם, כמו ליונה קורא תינתר, ציפור קורא ריקות, פילפול דרמוש, כגון אלה כתבנו מפיו הרבה, שהיינו מראי' לו הדבר ואמר לנו השם בלה"ק ואנו כותבין אותו. ואחר ימים חזרנו ושאלנוהו על כל דבר ומצאנוהו אותו כדבור הראשון.

התלמוד שלהם בלה"ק מצוחצח, ואינו מזכיר בו שום שם חכם, לא מבעלי משנה ולא מבעלי תלמוד, אלא כך אומרים בכל הלכה, כך למדנו מפי יהושע מפי משה מפי הגבורה. ובא לומר לנו אסור והיתר.

ועוד סיפר לנו, כשחרב בהמ"ק עלו ישראל לבבל, ועמדו הכשדים, אמרו להם 'שירו לנו משיר ציון', עמדו בני משה וגעו בבכיה לפני הקב"ה, וכיתתו אצבעותיהם בשיניהם, לומר האצבעות שהיו מכין בהם בבהמ"ק נכה בהם בארץ טמאה. ובא הענן, ונשאום עם אהליהם וצאנם ובקרם, והוליכם לחוילה, והורידום שם בלילה.

ועוד אמר לנו, ספרו לנו אבותינו ואבותינו מאבותינו, ששמעו באותה הלילה רעש גדול, ובבוקר ראו חיל גדול וכבד, והסיעם להם את הנהר שגולל אבנים וחול במקום שלא הי' שם נהר מעולם, והנהר ההוא גולל אבנים וחול בלי מים ברעש וקול גדול, שאלמלא הי' פוגע בהר של ברזל הי' נפצו. והנהר גולל כל ששת ימי השבוע אבנים וחול בלי שום טיפת מים, ובשבת נח. ובשעה שיעריב יום הששי בה"ש, תרד עליו ענן, ואין אדם יכול ליגש עליו עד מוצאי שבת, והוא ששמו שבטיון. ואנו קוראי' אותו סבטיון. ויש מקומות באותה הנהר שאין לה רוחב כששים אמה והם עומדים בצד הנהר משם ואנו מכאן ומספרים אלו עם אלו, והם אסורין, מפני שהנהר מקיף עליהם, ולא אנו יכולין ליכנוס אצלם, ולא הם יכולין לצאת משם. ואין ביניהם חיה רעה ולא בהמה טמאה ולא שקצים ורמשים, אלא צאן ובקר, וחורשים וזורעי' ושואלין אלו את אלו.

וספרו להם בחרבן הבית, ולא היו יודעים בני דן מאומה. אבל נפתלי גד ואשר לאחר חורבן בית שני באו לדן, מפני שמתחילה היו יושבין עם יששכר בעריהם והיו מתקוטטי' עמהם, שהיו אומרים להם אתם מבני השפחות, ונתייראו אלו שלא תפול ביניהם, ונסעו והלכו עד שהגיעו לדן, ונעשו ד' שבטים במקום אחד.

תוכן העניינים

אלדד הדני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה