אור ברסלב
איש אמונים דרוש י להספד

איש אמונים· רבי יעקב שאול אלישר

דרוש י להספד

דרוש ט להספד

דרוש להספד שסדרתי לחינוך הישי' כנסת אליאו יכב"ץ ולהספד השר הנכבד נשיא ישראל סי' אליאו דוד יוסף עזרא ז"ל:

והנושא בא. ויבא אל הר האלד'ים חורבה וירא מלאך ד' אליו:

אחר המדבר ויבא אל הר האלד'ים:

אחר המדבר ויבא אל הר האלד'ים:

איתא בילקוט פ' פנחס פ"ד אריב"ל פנחס זה אליאו אמ"ל הקב"ה לאליאו אתה עשית שלום בין ישר' וביני בעוה"ז אתה הוא שעתיד לעשות שלום ביני ובין בנ"י לעתיד לבא שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליאו הנביא וגו': קול נהי נשמע מציון. תאניה ואניה יחד עני ואביון על אבידת הצדיק ידיד עליון. הוי ואבוי זאת רעתך כי מר

קול יללה אשמיע. ומספד מר אביע. הלא תדעו כי שר. וגדול נפל עד צואר הגיע. השביענו במרומים עצב מר

קול ענות. התבוננו קראו למקוננות. הלא זה חסרון לא יוכל להמנות. שר שלום אלוף אומר

קול משמים. ועמדו קינים ברבעתים. וי להאי שופרא ויעל אליאו בסערה השמים. אכן סר מר

קול העם בריע'ו. הגה וקינים ביום שמעו. אהה במבחר ימיו איד נכון לצלעו. מאד מר לי מר

קול באשה. כבודה בת מלך עז והדר לבושה. ברחובות חתן קולה כמלונה במקשה. קראן לי מרה כי המר

קול בניו וקול בנותיו. צועקים במרה אבא אבא אבדו עשתונותיו. אוהב צדקות נדיב נדיבות לנוצרי בריתו ועדותיו. דרכו חיצם דבר מר קול הבן הוד הוא בצבא יוסף עינינו. ויתן את קולו ק בבכי אב הרחמן נשיא אלד'ינו בתוכינו. על מי נעשת מעט הצאן נלאה להליל על שברינו. נשינו וטפינו וכל עוללינו צועקים בקול מר

קול נשמע ברמה. נחמו נחמו עמי אמירה נעימה נפשו בטוב תלין בניות ברמה. עם חסידי עליון מרומים ישכון צדיק כחמר

קול העם אשר בשער והזקנים. אנחנו יחידי ישיבתו מעתירים ומתחננים. תהא נשמתו צרורה בשמי מעונים. ויניחהו במשמר

קול תפילה זוגתו היקרה. רבת המעלות הגברת המעטירה. ובנו שר הצבא יוסף בסד"ר עליון למרבה המשרה. יבלו ימיהם בטוב והעושר והכבוד ורב כמו שנאמר קול תחינה בעד בניו ובנותיו וכל אשר באהלו. יציצו ויצמחו איש על דגלו ובנות בנותיו מהר ימהרנה לו. יחד כולם יהי שלום בחילה מכללא אתמר

קול ישרי לב ישאו יחד ברכה. לידידינו החכם השלם כש"ת ר' משה מיוחס יצו ד' אתך את הברכה. גדול המעשה ביודעו ומכירו מיקירי ירוש' בהעמדה והערכה. וזרעו לברכה ויברכהו ויאמר קול שהוא עיקר ועמו תפילה. אנה ה' קומה והושיענו בשרו נא הגאולה. הצילנו מיד אויבינו עשאוהו כדבילה. הן גוים כמר

יגדל המספד ויקונן המקונן על אבידה שאינה חוזרת הצדיק אבד נודע למשגב השר המפורסם לש"ט ולתהלה בצדקותיו ובחסדיו המרובים והן בעון במבחר ימיו ויעל א אליאו בסערה השמים מזוקק שבעתים וי להאי שופרא דבלי בארעא צר לנו עד מאד על הצדקת הכשרה אוהבת צדקות מחזקת ביד לומדי התורה כפה פרשה לעניים ולאביונים מתנה מרובה בקבא רבה איך נשארה אלמנה וגלמודה על זה דוה לבנו ועינינו יזלו נהרי נחלי בכי תמרורים. וזה זמן לא כביר סדרנו דרוש לחינוך ישי' מזל צומח אשר יסדה פעה"ק ירו' דראב'ה היא האשה הכבודה בת מלך כלתו סי' מזל טוב תמ"א ובו דרשתי להספד המלך דוד זלה"ה ואמרנו אך זה חולי ואשאנו. והנה בעתה ונוספה נחלתינו נחלה מבוהלת ויצאה גחלת. וכאשר מתרעם הנביא על הצדיק אב"ד שהוא רמז אליאו ן' דוד זה היום יום פקודת בנו השר סי' אליאו ז"ל השלום השנה קמתי אני לפתוח לכבודו ולעשות לו נחת רוח לע"ן בדברות שתים קינים ברבעתים ומן החיוב המוטל עלינו לספוד לצר'ה באשר גם הבן יקירנו משוש פארינו חמדת לבבינו הגביר השר המפואר ובישראל יתפאר אוהב התורה ולומדיה שנותנת חיים לעושיה סי' יוסף אליאו דוד עזרא הו"ו אחר. כל הצדקות והחסדים. וכמה מצות ומע"ט. ופזרונות אשר נתן לאביונים ולת"ח לא ישוער ולא יסופר ועוד זאת יתירה יסד ישיבה פעיה"ק ירוש' ת"ו בל תמוט לעולם י"ב נהרי רבנים וחכמים קבועים בישיבתו ונקראה בשם ישיבת כנסת אליאו יכב"ץ מה טוב חלקו ומה נעים גורלו והיום הזה יום כ"ח טבת ש' ומר"ת אנחנו עושים חינוך הישיבה המפוארה וחיובא רמיא עלינו להזכיר שבחיו ולהבדיל בין החיים מעשה הצדקת הכשרה אחותינו היקרה הגברת המעטירה שעתה קבלה עליה לבנות בית החולים בעי"ת כלכתא זיע"א לע"ן מר בעלה אליאו בהיר הוא בשחקים עם כל הצדיקים נהנה מזיו השכינה הדור אתם ראו מה יקרו מעשיהם של הצדקת סי' מזל טוב תמ"א והבן יאי'ר שר הצבא הו"ד יוסף עינינו הי"ו שעושים מצות קבועות לדורות עולם ובדרושי הקודם הבאתי מ"ש במד"ר פ' אחרי שכתב על פסוק אוהב כסף לא ישבע כסף אוהב מצות לא ישבע מצות שכל מצוה ומע"ט אשר יעשה האדם אין לו שום הנאה אם לא יעשה מצוה קבועה לדורות ממי אתה למד ממשה רבינו ע"ה שהיו בידו כמה מצות ומע"ט וסוף כל סוף עשה מצוה קבועה לדורות שנא' אז יבדיל עשה שלש ערים וגו' יע"ש. וראיתי להמפרשי' שכתבו בשם ה' יפ"ת שכתב דבזה"ז ישתדל האדם לעשות מצוה קבועה לדורות כגון לבנות בית הכנסת או לקבוע ישיבה ללימוד התורה או לכתוב ס"ת. ורש"י ז"ל סי' על פסוק בקהלת אוהב כסף לא ישבע כסף הביא לשון העדר' וכתב דמצוה קבועה היא או לבנין בית המקדש או לבנות בית הכנסת או לכתוב ס"ת דזה נר' לפע"ד דיהיה כוונת דהע"ה שהיה מכין כל צרכי בנין בית המקדש וגם היה יושב בישי' ולומד עם מפיבושת כדאי' במס' ברכות ד' ד' ע"א נמצא שעשה שתים הנה מצות קבועות לדורות בנין בית המקדש כפי' רש"י ז"ל וקביעות בית המדרש כמ"ש ה' יפ"ת ואפשר דכיוון בזה ד' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך אל תאסוף עם חטאים נפשי. דלכאורה יל"ד מהו מעון ביתך ומקום משכן כבודך דנראה שהם שני דברים ולא ידענו פירושו. ותו ק' הסמיכות אל תאסוף עם חטאים נפשי מהיכא תיתי שיאסוף ח"ו עם חטאים נפשו עד שהוצרך לבקש מפני שאהבתי מעון ביתך וגו' אל תאסוף וגו'. אמנם עפי"ה נר' דהוא פשוט דמאחר שעשה ב' מצות קבועות לדורות וזה או' ד' אהבתי מעון ביתך שהיא קביעות הישי' ומקום משכן כבודך שהוא בית המקדש ובזה אני בטוח אל תאסוף עם חטאים נפשי דיקא לעוה"ב:

הדור אתם ראו והתבוננו מעשה הצדקה אשר כל רואיהם יקירו'ם שהן עשויות לשם שמים דוקא כי ה' ברחמיו נתן בלבב השרים האלה העי"א לעשות מצות קבועות לדורות הן לשעבר כשנתבקש בישי' של מעלה אביהם הזק"ן הישיש הנכבד המלך דוד זלה"ה קבעה כלתו תמ"א ישיבה מפוארה פעיה"ק וגם בני השר סי' אליאו ז"ל בנה בית הכנסת מהודר כלול בהדרו. ועתה בפטירת בנו חמודו השר סי' אליאו ז"ל קבע בנו השר סי' יוסף נ"י ישיבה מהודרת בעי"ק ת"ו וגם בנו שניהם הוא והגברת אלמנתו סי' מזל טוב תמ"א בית החולים נאה ויאה רופא ורפואות לעניים ולאביונים. וזה יהיה לע"ד כוונת ישעי' הנביא שאמר והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם וישב עמו בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחות שאננות דלכאורה הדקדוקים רכו ובפרט כפל הענין כמה פעמים. אבל עפי"ה הנה נכון רק נקדים מ"ש במצודות בפי' ועבודת הצדקה דהוא עובדא דצדקה כי תרגום מעשה הוא עובדא יע"ש. והנה הנביא מסביר לנו והיה מעשה הצדקה שנותנים לעניים וכיוצא הוא שלום לפי שעה. אכל מעשה הצדקה אחרת יש שהיא השקט ובטח עד עולם דהיינו קבועה לדורות ומפרש ואזיל וישב עמי בנוה שלום דהיינו ישי' קביעות ת"ח ונקרא נוה שלום כמ"ש רז"ל ת"ח מרבים שלום וכו' וגם במשכנות מבטחים דהיינו בנין בית הכנסת הנקרא משכן ה' ובמנוחות שאננות דהיינו בית החולים דנקרא מנוחות שאננות שהחולים העניים יושבים במנוחה בשובה ונחת ובלי ספק שמצות אלו הקרן קיים לעוה"ב ומפירותיהם יאכלו בעוה"ז ויהיו תמיד מושבעים בשובע שמחות ורובי ההצלחות וינוסו אנחות וכמ"ש הנביא ישעי' נ"ח אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך באין תפונה:

והנה כדי להבין כוונת הכתובים הללו הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך אל תתעלם אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד ד' יאספך. דלכאורה יל"ד כמה דקדוקים א' תחילה אומרו הלא פרוס לרעב וגו' למה נקט בלשון הלא דמשמע שלא יפרוס לרעב לחמך ח"ו יותר טוב היל"ל פרוס לרעב לחמך וגו' דתיבת הלא משמע. שיש ס"ד שלא יתן צדקה ח"ו ולא ידענו כוונתו. ב' אחר שאמר כי תראה ערום וכו' אמר ומבשרך אל תתעלם איך שייך ציווי כי תראה ערום וגו' אם לא לאיש שיש לו בשבילו בגדים לרוב ואיך שייך להזכירו ומכשרך אל תתעלם. ואם כוונת ומבשרך הוא על קרוביו כמ"ש רש"י ז"ל היה לו לצוותו בתחילה כי כן שורת הדין נותן שקרובו קודם לתת לו צדקה קודם העניים זרים. ג' ק' כפל הענין והלך לפניך צדקך כבוד ד' יאספך לא ידענו מהו התשלום חול הזה שהולכת לפניו צדקתו:

ואולם נראה לענ"ד לפרש בהקדים חקירה אחת שחקר הגאון ה' חיד"א בס' ראש דוד ס' כי תשא דהנה הצדקה ידוע שהיא הלואה להקב"ה כדכתי' מלוה ד' חונן וגו' ואמרו רז"ל אין הצדקה משתלמת אלא לפי ג"ח שבה. ותנן אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב וחדא מנייהו הוא ג"ח וכיון שהצדקה היא הלואה להקב"ה איך אוכל פירות והא הוי רבית ואסור בין למלוה בין ללוה. ותי' ב' תי' התירוץ הראשון הוא פשט דלגבי קב"ה כב יכול דליכא נשך דבין אדם לחבירו נושך אותו משא"כ לגבי קב"ה ושרי הרבית. והתי' השני הוא דכיון שלא יש כי אם פירות ולא מצי לתבוע הקרן שרי. וכמבואר בס' כהונת עולם בתשו' הרב מהר"ש פרימו ז"ל בסי' א' יע"ש. וא"כ במצות הצדקה דלא מצי לתבוע הקרן דשכר מצות בהאי עלמא ליכא וא"כ אין לו בעוה"ז כי אם פירות ושרי לאכול הפירות יע"ש:

והנה חקירה זו כבר עמד בה רב כהנא ה' מעיל צדקה ז"ל בסי' תנ"ו ובסי' תקע"ז בסי' תנ"ו תי' דהפירות שמשלם הקב"ה הוא על שהחיה את נפש העני ונפשות ביתו ואינו שכר הפרוטה שנתן להעני. ובסי' תקט"ז תי' כמו שהי' הרב ראש דוד ז"ל דלגבי הקב"ה ליכא נשך ושרי יע"ש. וה' קול יעקב שאול ז"ל תי' כמו שתי' ה' מ"ץ ז"ל דלגבי פקוח נפשות שרי וכמו שפסק מרן כיו"ד סי' ק"ס דמותר ללות ברבית משום פקוח נפשות יע"ש וכמ"ש התו' בע"ז ד' כ"ו ע"ב יע"ש:

אשר עפי"ז פי' ה' ראש דוד ז"ל כוונת מאמרם ז"ל שאלו לשלמה עד היכן כחה של צדקה השיב להם צאו וראו מה פירש אבא פיזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד. דהכוונה דיש לך אדם שהוא נדיב נדיבות רחב לבב פזרן בכל עניניו במאכלו ובלבושיו ובכלל נותן צדקה לעניים במדה רבא אל יעלה על לב אדם לומר כי צדקותיו אינם חשובים יען כי טבעו הוא לפזר בכל עניניו חלילה לו' כן אלא כל צדקותיו המה חשובות ומרוצות לפני ד' כי הנדיבות הוא מסטרא דקדושה ונוטל שכרו משלם. מעתה זהו כוונת המאמר ששאלו לשלמה הע"ה עד היכן כחה של צדקה אם היא אפי' למי שטבעו לפזר יש לו שכר. והשיב להם מ"ש אביו ע"ה פיזר אעפ"י שהוא פזרך הרבה ובכלל נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד לו ולבניו כמו שפי' רד"ק ז"ל ויש לה קרן ויש לה פירות. וכי תימא דהוי רבית לז"א קרנו תרום בכבוד הכוונה שאינו יכול לתבוע הקרן בעה"ז רק קרנו תרום בכבוד לעה"ב לפני מלך הכבוד וכמ"ש מהר"ש פרימו ז"ל דכל שאינו יכול לתבוע הקרן שרי ע"כ רד"ק ז"ל וש"י:

עוד נקדים מ"ש מור"ם ז"ל בש"ע יו"ד סי' קס"ו סו"ס ג' וז"ל מי שאינו צריך ללוות מעות רק לטובת המלוה אומר לו בנה לך חורבה זאת וכל מה שתוציא ע"ז עלי לשלם לך וכל זמן שאיני משלם לך דור בה בחינם מותר ואין כאן הלואה רק עשה לטובת המלוה עכ"ל והיא ס' בעה"ת ז"ל שער מ"ו ח"ד סי' כ"ו והביאה מרן בב"י סוס"י הנז'. ופ' להרב בית דוד חיו"ד סי' פ"ה ויש לי מעט אריכות דברים בזה ואיכמ"ל:

עו"ן מ"ש רז"ל כל המהנה ת"ח מנכסיו וכו' כאילו הקריב תמידין ברכות י"ד:

עו"ן את הידוע דהת"ח יש להם דין קרוב עם כל העולם וכמ"ש רז"ל חכם שמת הכל כקרוביו הכל קורעין עליו וכו' באופן דהם שאר בשר כמו הקרוב שנקרא שאר בשר גם הת"ח נקראו שאר בשר:

מעתה נבא לבאר כונת הכתובים והן קדם נבין כוונת הכתוב הקודם להכתובים הנז' הלא זה צום אבחרהו פתח חרצובות רשע התר אגודות מוטה שלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו. דלכאורה יל"ד שני פעמים באמר התר אגודות מוטה וכל מוטה תנתקו הם שפת יתר ואם היה אומר כפל הענין במילות שונות החרשנו אבל במילות שוות לא מצינו הא ודאי דיש הפרש בין מילת התר אגודות מוטה ובין מילת וכל מוטה תנתקו והנה התרגום תרגם שניהם לשון הטיית דין ורש"י ז"ל הביא לשון התרגו' ורד"ק פיר' מוטה לשון מוטות שדוחקי' את העניים ונוגשים אותם וכן את העבדים. וכן פי' המצודת דוד. ואולם נלע"ד לפרש כוונת אומרו התר אגודות מוטה כוונתו להתיר שטרות וחובות שנותנים ברבית דמוטה הוא כינוי הרבית דכתי' כי ימוך אחיך ומטה ידו וגו' אל תקח מאתו נשך ותרבית וגו' וגם רז"ל אמרו כל המלוה ברבית נכסיו מתמוטטין דכתיב כספו לא נתן בנשך וגו' לא ימוט לעולם. וא"כ נוכל לפרש כוונת הכתו' אחר שאמר פתח חרצובות רשע אמר התר אגודות מוטה שלא ילוו ברבית ואח"כ אמר וכל מוטה בלשון כולל כל מוטה שנותנים מוטות עול על צואר העני' והעבדים תנתקו כמ"ש רד"ק ז"ל: ובזה יבואו כוונת הכתו' שאחריו על נכון מדוקדקי' יפה. והוא שמזכיר הנביא ישעי' אחר ששמעת שאני מזהיר אתכם על איסור רבית שמא יעלה על דעתך שלא ליתן צדקה לעניים מסיבת רבית וז"א הלא פרוס לרעב לחמך לזה אני אומר דליכא שום נדנוד איסור כלל. זה יצא ראשונה ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו דהיינו פיקוח נפשות כפסק מרן ז"ל דמותר להלוות ברבית לצורך פקוח נפש ובכן לא תמנע ח"ו מסיבה זאת ועוד יש טעמים אחרים דליכא שום איסור אי לזאת אני מזכיר אותך ומבשרך שהוא הת"ח שהוא שאר בשר כאמו"ל לא תתעלם לקרב לו התועלת וההנאה והטעם דליכא איסור רבית הוא דכל ההנאה של הצדקה היא לך ולא לזולתך וז"א אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח וכל שההנאה היא למלוה דווקא ולא ללוה כבר פסק מהר"ם דאין בו שום איסור וכנז"ל. ועוד טעם אחר שהקרן אינך יכול לתבעו כלל דשכר מצות בהאי עלמא ליכא וז"א והלך לפניך צדקך שעיקר הצדקה היא לעת"ל וכמ"ש ה' ראש דוד ז"ל ועוד טעם אחר דלגבי קוב"ה ליכא נשך ח"ו ושרי וז"א כבוד ד' יאספך ובזה לית לך למיחש בזה לאיסור רבית כלל ודו"ק:

והרב כלי פז פי' כוונת הכתוב כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך אל תתעלם דיל"ד שהיה לו לומר כי תראה ערום תכסנו ולא וכסיתו שהוא לשעבר ופי' ז"ל דהכוונה דאף שהאדם כבר נתן בגדים ומלבושי' לעני פעם אחת לא ואמר כבר נתתי לו פעם אחת ואם לרוע מזלו בלה וכלה ונאבד או מכרו לרוב עניוותו מה נעשה לו לזה מזהיר הנביא כי תראה ערום וכסיתו כמה פעמים ותקח ראיה מגופך שאתה שנה שעברה עשית כמה בגדים חדשים ועתה למה תעשה עוד אחרים מ"א ומבשרך אל תתעלם. וזה יהיה פשט הכתו' נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלד'יך וגו' ופשוט: מעתה חובא עלינו לתת תודה וברכה להשר ידידינו ומאו"ע האדון הנכבד סי' יוסף אליא דוד עזרא הי"ו אשר קבע ישי' זאת בעיקו"ת ונבחרנו יחידי סגולה לקבוע עתים לתורה לע"ן השר הנשיא מר אביו זלה"ה וזה יהיה כוונת הכתו' בתהלים שבחי ירושלים את ה' הללו אלד'יך ציון כי חזק בריחי שעריך בירך בניך בקרבך השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו. ולא נאריך בדקדוקים ונלע"ד שיובנו בהקדים מ"ש בספרי פ' ראה כי יושבי ארץ ישראל קודמין לעניי חו"ל. והרב מהריק"ו ז"ל שורש ה' כתב דהמחזיקים ביד יושבי ארץ ישראל יש לו חלק וזכות כאחד מיושבי' כאילו הוא דר בקרבה. והגאון ה' חיד"א בס' יוסף אומץ סי' י"ט כתב כי ע"י הצער שסובלים יושבי א"י נאנחים ונאנקים הם לכפר על אחינו שבחו"ל היושבים בשלוה הגם שיש בהם שעושים שלא כדת ישראל הכשרים ויש בהם גילוח זקן ושחוק קומידייאס וטרטריאות ועוד ועוד אפי"ה ע"י שמחזיקים ביד יושבי א"י ובפרט להחזיק ביד רבנן קדישי כי ע"י לימוד תורתם לשמה משפיעים לאנשי חו"ל היושבים לבטח ועוד יען כי תפילת חו"ל יש מסך מבדיל ובלולים יעלו מארץ לא מטוהרה דרך חז"ל משא"כ כי בא"י כל תפילה כל תחינה החלו עולין אל השמים ממעל. ובמה יתרצה עבד ה' להיות לו חלק באה"ק ותורת א"י אם לא בהחזיק ביד יושביה ותפילתם היא העולה ועשה את עולתו יעש"ב. וגם בס' הנחמד ראש דוד בפ' ויצא אחר שכתב כי תורת א"י שם יתנו וכו' והיא עבודת ה' באמת והדברים עתיקים. הקשה הוא ז"ל וז"ל ויש לחקור כי מצינו גדולי ישראל תנאים ואמוראים יושבי חו"ל והם כי לא להזכיר שלא עבדו את ה' כראוי והתשו' לזה הדבר שרצה הקב"ה לזכות את העשירים וכו' כן הדבר הזה הן בעון יושבי א"י הם נצרכים ויש בה עניים ואביונים ת"ח וכו' ואין להם תקומה כי אם בצדקת בני הגולה החכם בחכמתו ועשיר בעשרו מחזיקים ביד יושבי א"י ובכן יושבי אה"ק הם שלוחי כל הגולה וכו' וכל ישראל המחזיקים בידם יש להם חלק באה"ק ובלימודם כנדוע יששכר וזבולון וכו' ובזה כל בני הגולה נזונים בזרוע המחזיקים ביד יושבי א"י וכו' יעש"ב ותרוה צמאונך:

אמור מעתה זה יהיה כונת הכתובים שבחי ירושלים את ה' וגו' שיש בך כמה מעלות טובות. א' כי חזק בריחי שעריך הכוונה כל המחזיק ביד לומדי התורה בירושלים שהם שערים המצויינים בהלכה נחשב לו כאלו דר בקרבה וז"א בירך בניך בקרבך דייקא וכמ"ש ה' מהריק"ו ז"ל. ועוד זאת יתירה כי ע"י לימוד התורה בא"י יהיה אחינו שבגולה בשלוה ובשלום וז"א השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך. ועוד זאת יתירה מעלת א"י כי תפילתם באהבה תקובל במהרה ברצון וז"א השולח אמרתו (לשון את ה' האמרת היום) בעד כל הארץ עד מהרה ירוץ דברו בלי שום מסך כ מבדיל וכמ"ש ה' יוסף אומץ ז"ל:

ובא"א נלע"ד לפרש כוונת הכתוב כי חזק בריחי שש שעריך בירך בניך בקרבך. ואגב נבין כוונת הכתוב צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל. נר' דיובנו בהקדים במאי דבעו בש"ס פ' כל התדיר תדיר ומקודש איזה מנייהו עדיף ונשאר בתיקו והרמב"ם ז"ל פסק דאיזה שירצה מהם יקדים ורבינו עובדיא ז"ל פסק דתדיר קודם. עוד נקדים מ"ש במדרש סוחר טוב מזמור ע"ז ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון א"ר ברכיה מתחילת ברייתו של עולם עשה הקב"ה סוכה בירושלים שהיה מתפלל כביכול בתוכה יה"ר מלפני שיהיו בני עושים רצוני כדי שלא להחריב ביתי ומקדשי שנא' ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון כיון שגרם החטא מה כתי' ויחמוס כגן שכו שיחת מועדו מקום שהיה מחומד בתפילה וכיון שחרב מתפלל יה"ר מלפני להכריח יצה"ר שמחטיא את בני ויעשו תשו' וכו'. באופן שמתחילת בריאת העולם עד היום הזה לא זזה שכינה מירושלם עיה"ק. נמצא בירושלם עיקו"ת ובתי מדרשות שבה הוייא תדיר ומקודש שניהם איתנהו בהו ובכן מה יקרו דברי רז"ל שאמרו על פסוק אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה בעיה"ק ירוש' מכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל יען דהוי תדיר ומקודש משא"כ בכ"נ וב"מ שבחו"ל דהויא מקודש לבד מעתה זה יהיה כונת הכתו' צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל דהיינו שלעולם היא בקרבך קדוש ישראל. וזה יהיה כוונת הכתוב שבחי ירוש' את ה' הללי אלד'יך ציון כי חיזק בריחי שעריך מזמן בריאת עולם ובסיבה זאת בירך בניך שהם ת"ח הנקראים בנייך בוניך בקרבך שהם חשובים ואהובים מכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל:

איך שיהיה חזרתי לנשאי מקדם ויבא אל הר האלד'ים וירא מלאך ה' אליו שם רמז לפטירת הצדיק שאנו עסוקים בהספדו כי פשוט הוא שנשמחו עלתה למרום ליהנות מזיו השכינה ומיתתו היתה בנשיקה וז"א ויבא ר"ת ויבא אליאו אל הר האלד'ים ובשעת פטרתו וירא מלאך ה' אליו:

חזרתי ואמרתי אחר המדבר ויבא אל הר האלד'ים שם רמז דבזכות הישי' שקבע ובחר ברשומי העיר גדולי ישר' שיהיו עוסקים בדברי תורה הא ודאי שזכה לג"ע העליון כמ"ש הכתו' וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלד'ים וז"א אחר המדבר שהוא דברי תורה שלומדים בישיבתו הא ודאי ויבא אל הר האלד'ים:

חזרתי ואמרתי אחר המדבר ויבא אל הר האלד'ים שם רמז על גאולתינו והוא דידוע דעיקר הגאולה תלויה במידת השלום דאם יהיו ישראל כולם בשלום נזכה לגאולה שלימה בקרוב בעהי"ק. וידוע דהשלום ניתן לענוים שנא' וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. וידוע מ"ש רז"ל דכינוי מדבר הוא הענוה כמ"ש רז"ל אי משים עצמו כמדבר וכו' וז"א אחר המדבר שאם יזכו לקנות מדת הענוה ודאי ופשוט שנזכה למידת השלום ואז נזכה לגאולה בקרובה ויבנה בית קדשינו הר האלד'ים הוא יראה בענינו ויאמר די לצרותינו וימהר ויחיש לגאלינו בעגלא ובזמן קריב אכי"ר

תוכן העניינים

איש אמונים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה