אור ברסלב
איש אמונים דרוש ו להספד

איש אמונים· רבי יעקב שאול אלישר

דרוש ו להספד

דרוש ה להספד

לאשה גבירת:

ידוע הדבר ומפורסם הענין לפני מורי ורבותי גודל מעלת נשים צדקניות ובפרט אשה יקרה כזאת אשר אנו עסוקי' בהספדה. מן הראוי להספידה ולהודיע ברביה חסדה וטוב צדקתה. אשר נדבה רוחה ליסד בית תלמוד תורה פה עיר הקדש ללימוד תשב"ר ומשלמת שכירות הבית ושכר המלמדים והסופרים וספרים וכל צרכיהם לארבעים ילדים וגם מלבושים להילדים באופן שלא יחסר להם שום דבר ויתלמדו הנערים תורה הקדוש' וכתיבה. לאשה כזאת מן הראוי להללה ולשבחה. וחובה עלינו לפאר ולרומם את יופי שלמותה ונדבתה. וכמאמר החכם שלמה המלך עליו השלום תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה. הרי דקא מזהר לנו החכם דמלבד שכרה השמור לעת"ל ועוד זאת יתירה דחיובא רמיא עלינו להללה בשערי' מעשי':

והרב גאון עוזינו הרב מערכי לב זלה"ה בח"ב דרוש פ"ח פירש כוונת הכתוב הנ"ז בהקדים את הידוע מ"ש בתנחומא פרש' כי תשא פתח רבי תנחומא מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל דהכוונה דאף אם מת האדם בחצי ימיו יכול לתבוע מהקדוש ברוך הוא אילולי סילקתני מן העולם הזה הייתי מרבה תורה ומצוות ומעשים טובים והקדוש ברוך הוא משלם לו כל הזמן אשר היה ראוי להיות בחיים:

ועוד הביא מה שכתב הרב מוהראנ"ח זלה"ה בפרשת האזינו שהביא המאמר הנז' וכתב דכל זה שיכול ליטעון אילולי סילקתני הוא דווקא בעסק התורה אבל בקיום המצוות הכל לפי רוב המעשה לפי רוב השנים שיחיה כן ירבה שכרו. ועל זה חקר הרב ז"ל במחזיק ביד לומדי התורה אם מת בחצי ימיו אינו יכול ליטעון אילולי סילקתני דבקיום המצוות כבר כתב הרב מוהראנ"ח זלה"ה דהכל לפי רוב המעשה ותירץ הוא ז"ל על פי מה שכתב הרב בירך יצחק זלה"ה פרשת במדבר דפי' כוונת הכתוב והחכמה תחיה את בעליה דגם המחזיק יש לו שכר כתלמיד חכם עצמו ועוסק בתורה:

ובזה פי' כוונת המאמר הני נשי במאי זכיין דהכוונ' דכיון דהגשי' אין להם עסק התורה במאי זכיין לממון אילולי סילקתני ולזה השיב באקרויי בנייהו ומנערו לגברייהו דנמצה דיש להם דין מחזיק וכמו המחזיק ביד לומדי התורה יש לו שכר גם האשה של התלמיד חכם יש לה שכר כתלמיד חכם: ועוד פירש הרב זלה"ה כוונת המשנה כסוף מנחות אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמי' והקשו המפרשים זלה"ה דאיך אפשר שאחד המרבה שיכוין לבו לשמים שיהיה שכרו שוה להממעיט ואם אינו מכוין לבו לשמים א"כ פשי' שהממעיט שלבו לשמים שכרו הוא יתר על המרבה ופי' הוא ז"ל בההיא דאיתא במס' אבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס וכו' דהכוונה דידוע דאם עני אחד עשה איזהו פעולה טובה להעשיר בחינם אז העשיר ישלם לו גמולו לפי רוב עושרו אבל אם עשה העני פעולה לעשיר בדרך שכיר או פועל הא ודאי לא ישלם לו העשיר כ"א כדי שכר פעולתו שנוהג ליקח מידי יום ביום במלאכתו ולא יותר כדרך השוכר את הפועלים. ומתני' דאבות עצה טובה קמל"ן אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס כדרך שכיר או פועל כי זהו נזק גדול לכם אלא הוי כעבדים המשמשים מאהבה בחינם שלא ע"מ לקבל פרס ואז תקבלו שכרו מאתו יתב' לפי נדבתי ורוב עושרו:

ובזה פי' אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים הכוונה דיכול להיות שהמרבה והממעיט יקבלו שכר בשוה והוא אם הממעיט יכוין לבו לשמים באהבה שלא ע"מ לקבל פרס והמרבה עבד הכי אלא שלא חי הממעיט כמו המרבה ויכול ליטעון אילוליסי לקתני וכו' ויטול שכרו בשוה הממעיט כמו המרבה יעש"ב:

אשר בזה פי' הרב מ"מ עט"ר מוה"ר רש"ל כוונת הכתוב שרות ישלם ה' פעולך ותהי משכורתך שלימה מעם ה' אלד'י ושר' אשר באת לחסות תחת כנפיו דהכוונה דבועז מבטיח לרות דמלבד שישלם ה' שכר פעולה וגם יהיה משכורתה שלימה אף לאחרי מותה והטעם אשר באת לחסות תחת כנפיו יתב' באהבה וחיבה במתנת חינם הא ודאי גם הוא ישלם לה גמולה כמדתה: ובזה נלע"ד לפ' כוונת הכתו' בתהלי' ס"ב אחת דבר אלקי"ם שתים זו שמעתי כי עוז לאלקי"ם ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. וכל המפר' אחזו צע'ר בכוונת הכתובים הללו ולפקע"ד עפי"ה הוא פשוט והוא דדהע"ה מלמדנו דהקב"ה בתחילת דברו כה דבר תעבדון את האלדי'ם: וז"א אחת דבר אלקי"ם דייקא ובמשמעות דבור זה איכא למשמע תעבדון כשכיר כפועל ואיכא למשמע עבודה מאהבה וכמ"ש בקרא לאהבה את ה' אלדיכ'ם ולעובדו ואם פירושו הכי תשלום השכר הוי לפי רוב עושרו יתב' וז"א כי טוז לאלקי'ם ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו הכוונה לפי מעשיו אם מאהבה עובד במתנת חינם אף הקב"ה אינו מקפח שכרו ומשלם לו לפי רוב עושרו ואם עובד כשכיר משלם לו שכירות יומו הראוי לו ודו"ק: ניהדר אנפין לקוטב דרושינו אם כל בך הפליגו רז"ל בנשותיהן של ת"ח דיש להם דין מחזיק ויש להן שכר טוב בעמלן באקרויי בנייהו ומנטרן לגברייהו דבאמת השכל מחייב שהאשה תשתדל שיקראו בניה יוצאי מעיה וממתנת לבעלה עד שיבא מבית המד' כי הוא אדון שלה וזהו דרך ארץ לעשות כבוד בעלה עכ"ז הפליגו רז"ל ונתנו לה דין מחזיק ביד לומדי התו' ותשלום גמול כמחזיק עצמו כ"ש וק"ו באשה יקרה הזאת אשר אנו עסוקי' בהספדה דהיא אמת מחזקת ביד לומדי התו' הבל תשב"ר שאין בו חטא ומספקת להם כל צורכם ונותנת להם פרס כדי שילמדו הא ודאי אשה כזאת ראוי לספר שבתה בבהכ"נ ושכרה הרבה מאד לעה"ב בלי ספק:

אשר זה נלע"ד כוונת הכתו' האמורי' במשלי וכ"ת עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון. פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל קמו בנים ויאשרוה בעלה ויהללה. רבות בנות עשו חייל ואת עלית על כולנה שקר החן והכל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל. תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה. והדקדוקי' רבו וכל המפ' פירשו לפי דרכ' הלא בספרתם:

ולענ"ד נר' לפ' בדרך פשט ובהקדי' מ"ש בזוה"ק פ' בלק צאי לך בעקבי הצאן אילין בתי כנסיו' ובתי מדרשו' ורעי את גדיותיך אילין תשב"ר שלא טעמו טעם חובא בעלמא אל משכנות הרועי' אילין מלמדי התינוקו' וראשי ישיבות עכ"ל. ואף דהזוה"ק מדבר לפי סודן של דברי' כידוע לי"ח מ"מ הפשט לא יופשט וכוונת הכתו' כך הוא לפי דרכו דרך הק' אם לא תדעי לך היפה בנשים איזו היא אשה משובחת דיש ה שכ"ט לעוה"ב הקרן קיימת אם היא משכמת לבהכ"נ וגם מחזקת בלימוד תשב"ר והמלמדים שיהיו חכמים ויראי חטא הא ודאי שכרה שמור לעוה"ב וכדאית' במתני' אלו דברים שאדם עושה אותן אוכל מפרותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב ומכללם השכמת בהכ"נ וז"א אם לא תדעי לך היפה בנשים אין הכוונה ביופי הגשמי חלילה וחס כ"א היפה בנשים לעוה"ב צאי לך בעקבי הצאן אילין בתי כנסיות וכמ"ד שהוא באמת ביהכ"נ וגם מצו"ר איכא שהיא כנגד כולם ורעי את גדיותיך אילין תשב"ר שלא טעמו טעם חטא להחזיק בידם אל משכנות הרועים שיהיו המלמדים שהם הרועים חכמים וחשובים ויראי חטא הא ודאי זאת היא האשה יפה בנשים משובחת לעת"ל ופשוט:

נקוט מהא דאיכא ג' כיתי נשים כי גדלה מעלתן הא' נשי הת"ח דזכיין באקרויי בנייהו וכו' כדין מחזיק. והב' המחזקת עצמה דמעלתה יותר גדולה וכמו שעשתה האשה רבת המעלות אשר אנו עסוקים בהספדה כנ"ז. והג' היא האשה הצנוע' וכמ"ש בתנחומא פ' במדבר דכל אשה שמצנעת עצמה אפי' אינה ישראלית ראויה היא שתנשא לכ"ג ותעמיד כהנים גדולים. וכן מצאנו ראינו שכל הטעם שהותר דהע"ה לבא בקהל הוא מטע' דדרשי' עמוני ולא אמונית מואבי ולא מואבית ובודאי כי עיקר הטעם הוא דדרשי' טעמא דקרא על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים דרכו של איש לקדם ואין דרכה של אשה לקדם משו' דכל כבודה בת מלך פנימה וכמ"ש ביבמות דע"ז יע"ש: וחזה הוית להר' תנא בפרשת דרכים שהביא מ"ש הסמ"ג לאוין קי"ד שנינו ביבמו' עמוני ומואבי אסורין והנקבות מותרות מיד והרי מקרא הוא אומר כי בעמון היה טעם זה דלא קדמו אבל מואבי' קדמו כמו בני עשיו שאמר הכתוב אוכל בכסף תשבירני כאשר עשו לי בני עשיו והמואבים היושבים בער וגו' אלא דהמואבי' שכרו את בלעם אלא דמב' טעמים נשים מותרו' דאין דרכה של אשה לקד' ולא לשכור עכ"ל:

והקשה עליו הרב פ"ד ז"ל וז"ל ונוראות נפלאתי שהוי הפך ש"ס ערוך בפ' חלק אמרי' בן קיסמא גדולה לנימה שהרחיקה שתי משפחות מישר' שנאמר לא יבא עמוני ומואבי וגו' ע"ד אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים וגו' הרי טעמא דקרא דלא קדמו קאי אתרוויהו וצ"ע ע"כ ע"ש:

ואני עני ב"א בתר דלחיכנא עפרא דתחות רגלוי לא ידענא מה לו כי יצעק על הסמ"ג מאחר דגם הסמ"ג זלה"ה הביא ראיה מקרא כאשר עשו לי בני עשיו וגו' ובמואבים היושבים וגו' ואם כן היה לו להקשות קראי אהדדי ואם יתורצו הקראי גם הסמ"ג יתורץ והרא"ם זלה"ה תירץ דהמואבים קדמו בשכר והיה להם לקדם בחינם וממילא הכל יבא על נכון וקושיית הרב פ"ד ז"ל היא לו נסתרה דמואב קידמו בשכר ועמון לא קדמו. אפי' בשכר:

מעתה הבא נא אבוא לבאר כוונת הכתובי' והוא דבתחי' מיירי באשת גברת אשת סוחר וכמ"ש נודע בשערים בעלה וגו' סדין עשתה ותמכור וגו' ועכ"ז אף דעוז והדר לבושה והיא אשת סוחר עשירה עכ"ז ותשחק ליום אחרון דהיינו ליום המיתה וכמ"ש רד"ק ז"ל והדר מפרש הא כיצד פיה פתחה בחכמה דהכוונה דבמאמר פיה ציוותה ברוחב הכוונה ללמד תורה לאחרים בחינם ובפרט לתשב"ר וז"א ותורת חסד וכמ"ש רז"ל איזו תורת חסד זו תורה המלמדת לאחרים בחינם וכאשר עשתה הגבירת שאנו עסוקים בהספדה. ועוד יש אחרת שהיא צנועה וגם היא מעלתה גדולה. וז"א צופייה הליכות ביתה הכוונה דכשהיא נזהרה דאינה יוצאה מפתח ביתה כ"א דווקא עיניה נותנת בכל עניני ביתה דווקא ובזה מרווחת דלא תאכל לחם עצלות הכונה כיון שהיא כבודה אינה לוקה בשביל שלא קדמו בלחם ואפי' אם היא משאר אומות מותרת לבא בקהל מיד ועו' יש נשי הת"ח אשר הן זוכות לעוה"ב באקרויי בנייהו ומנטרן לגברייהו וז"א קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה ואחר כך אמר רבות בנות עשו חייל ואת עלית על כולנה דהיינו המחזקת ידי לומדי התו' מאחר שהיא גרמה שיהיה יראת ה' בילדים ומוסר השכל היא תתהלל וראויה לקבל שכר מפרי ידיה שמספקת כ"כ הוצאות לקייום התו' ולאשה כזאת ויהללוה בשערים דייקא בבכ"נ שערים המצויינים מעשיה ביל"א ואמן:

תוכן העניינים

איש אמונים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה