פרק ה · אות ב
ב נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בְּאֵיזוֹ הֲפֵכָה (דברים כט, כב): כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם. יִרְמְיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ נַחֲלָתֵנוּ, יְשַׁעְיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ (ישעיה סד, י): בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ. בָּא אָסָף וְאָמַר לֹא נַחֲלָתֵנוּ הִיא וְלֹא בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ הִיא, אֶלָּא בָּאוּ גּוֹיִם לְתוֹךְ שֶׁלָּךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עט, א): אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלָיִם לְעִיִּים.