פרק ד · אות כב
כב קַלִּים הָיוּ רֹדְפֵינוּ מִנִּשְׁרֵי שָׁמָיִם, טְרַכִינוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת יָלְדָה אִשְׁתּוֹ בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, וְהָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֲבֵלִים. נִשְׁתַּתֵּק הַוְּלַד בַּחֲנֻכָּה, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַדְלִיק, אוֹ לֹא נַדְלִיק, אָמְרוּ, נַדְלִיק, וְכָל מַה דְּבָעֵי לִימְטֵי עֲלָן יִמְטֵא. אַדְלִיקוּ, אֲזַלוּן וַאֲמָרוּן לִישָׁן בִּישׁ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל טְרַכִינוּס, אִילֵין יְהוּדָאִין כַּד יְלִידַת הֲווֹן מִתְאַבְּלִין, וְכַד מַיְית וְלָדָא אַדְלִיקוּ בּוֹצִינַיָיא. שָׁלְחָה וְכָתְבָה לְבַעְלָהּ, עַד דְּאַתְּ מַכְבֵּשׁ בַּרְבָּרְיִין בֹּא וּכְבשׁ אִילֵין יְהוּדָאין דְּמָרְדוּ בָךְ, סְלִיק לְאִילְפָא וַחֲשִׁיב לְמֵיתֵי בַּעֲשָׂרָה יוֹמִין וְאַיְיתִיתֵיהּ רוּחָא בְּחַמְשָׁא יוֹמִין, אֲתָא וְאַשְׁכְּחִינוּן דַּהֲווֹ עָסְקִין בַּהֲדֵין פְּסוּקָא (דברים כח, מט): יִשָֹּׂא ה' עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר, אֲמַר לְהוּ אֲנָא הוּא נִשְׁרָא דַּחֲשֵׁיבִית לְמֵיתֵי בְּעַשְׂרָה יוֹמִין וְאַיְיתֵתַנִי רוּחָא בְּחַמְשָׁא יוֹמִין, הִקִּיפָן לִגְיוֹנוֹתָיו וַהֲרָגָן. אָמַר לַנָּשִׁים הִשָּׁמְעוּ לְלִגְיוֹנוֹתַי וְאִם לָאו אֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתִי לָאֲנָשִׁים, אָמְרוּ עֲבֵיד בְּאַרְעָאֵי מַה דְּעַבַדְתְּ בְּעִילָאֵי, מִיָּד הִקִּיפָן לִגְיוֹנוֹתָיו וַהֲרָגָן, וְנִתְעָרְבוּ דָּמִים שֶׁל אֵלּוּ בְּדָמִים שֶׁל אֵלּוּ, וְהָיָה הַדָּם בּוֹקֵעַ וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְקִיפְרוֹס נָהָר. עַל הֶהָרִים דְּלָקֻנוּ, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר שֶׁהָיוּ דּוֹלְקִין אַחַר הַמַּעֲבִיּוֹת. רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין אָמַר אֵלּוּ שֶׁהִצִּיתוּ אֵשׁ בִּירוּשָׁלַיִם. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אֵלּוּ דּוֹלְקֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר: עַל הֶהָרִים דְּלָקֻנוּ.