פרק ד · אות ה
ה מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם, דַּאֲמַר לְטַלְיָא זִיל וְאַיְיתֵי לִי מַיָא, וַהֲוָה מְצַפֵּי לֵיהּ עַל רֵישׁ אִיגְרָא, אֲתָא אֲמַר לֵיהּ לָא אַשְׁכָּחִית מַיָא, אֲמַר לֵיהּ טְרוֹף קוּלְתָיךְ קוֹמַיי, וּטְרַף קוּלְתֵיהּ קוֹמוֹהִי וּטְרַף הוּא נַפְשֵׁיהּ מִן רֵישָׁא דְּאִיגְרָא וּנְפַל וָמֵת, וְנִתְעָרְבוּ אֵבָרָיו עִם הַחֲרָסִין, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶס.