פרק א · אות יז
יז חַד בַּר נָשׁ אֲתָא לְגַבֵּי רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אֲמַר לֵיהּ חֲמֵית בְּחֶלְמִי דְּאָמְרִין לִי קוּם סוּק לְקַפּוֹדְקִיָּיא וְאַתְּ נָסֵיב פָּעֳלָא דַּאֲבוּךְ. אֲמַר לֵיהּ וּמִי סְלִיק לֵיהּ אֲבוּךְ מִן יוֹמוֹי לְקַפּוֹדְקִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ לָא. אֲמַר לֵיהּ זִיל מַד לָךְ עֶשְׂרִים שׁוּרַיָא בְּבֵיתָךְ, אֲמַר לֵיהּ לֵית הִינוּן עֶשְׂרִים. אֲמַר לֵיהּ זִיל מְנֵינַן מִלְּעֵילָא לְתַתָּא וּמִתַּתָּא לְעֵילָא, וּבְאַתְרָא דְּיִשְׁלַם מִנְיַן עֶשְׂרִים שָׁרְיָין תַּמָּן אַתְּ מַשְׁכַּח לֵיהּ. אֲזַל וַעֲבַד כֵּן וְאַשְׁכְּחֵיהּ לְפָעֳלֵיהּ וְאִיעַתַּר. וּמִן הָן יְלִיף לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי, קַפּוֹדְקִיָּיא, כַּפָּא בִּלְשׁוֹן יָוָן עֶשְׂרִים, דּוּקְיָיא הֵן בִּלְשׁוֹן יָוָן קוֹרוֹת.