פרק א · אות ו
ו חַד מֵאַתֵּינַס אֲתָא לִירוּשָׁלַיִם אַשְׁכַּח חַד יְנוּקָא יְהַב לֵיהּ פְּרִיטִין וַאֲמַר לֵיהּ זִיל וְאַיְיתֵי לָן תְּאֵינִין וְעִינְבִין. אֲמַר לֵיהּ יְיַשֵּׁר חֵילָךְ אַתְּ בִּפְרוּטָךְ וַאֲנָא בְרַגְלַי מִן דַאֲתָא אֲמַר לֵיהּ סַב פְּלַג, נְסַב מֵינוּקָא וִיהֵיב קוֹמֵי דִּידֵיהּ בִּישִׁין וְטָבַיָּיא הֲוָה מַיְיתֵי וְיָהֵב קוֹמֵי דְהַהוּא גַבְרָא, אֲמַר טַבְאוּת אִינוּן אָמְרִין דִּבְנֵי יְרוּשָׁלָיִם חַכִּימִין אִינוּן סַגְיָא, מִן בְּגִין דַּהֲוָה יְדִיעַ דְּלָא יְהַב פְּרִיטִין מִן דִּידֵיהּ נְסַב לֵיהּ בִּישָׁא וְטָבָאתָא יְהַב קוֹמֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא. אֶלָּא תָּא נַעֲבֵיד גָּאוְזִין, אִי אֲנָא אָזֵיל וְאָתֵי לִי גַּבָּךְ אֲנָא נָסֵיב מַאן דְּאִית קַמָּךְ, וְאִין אָתֵי לָךְ מַה דְּאִית קָדָמוֹי אַתְּ נָסֵיב, וַעֲבַדִּין בֵּינֵיהוֹן, וּנְסַב מַה דַּהֲוָה לֵיהּ.