פרק א · אות ה
ה חַד מִירוּשָׁלַיִם אֲזַל גַּבֵּי תַּגָּרָא בְּאַתֵּינַס, אֲתָא אִיתְקַבֵּל בַּחֲנוּת, אַשְׁכַּח בְּנֵי נָשֵׁי שָׁרוּן יָתְבִין וְשַׁתְיָין חַמְרָא, מִדְּאֲכַל וְשָׁתָה בָּעֵי מִדְמוּךְ תַּמָּן, אָמְרִין לֵיהּ עֲבָדִין בֵּינַן דְּלָא נְקַבֵּל בַּר נָשׁ אַכְסַנָּאי אֶלָא עַד דִּקְפַץ תְּלַת קְפִיצִין. אֲמַר לוֹן וּמִי אֲנָא יָדַע אֵיךְ אַתּוּן קְפִיצִין אֶלָּא קוּם עֲבֵיד קוֹדָמוֹי וְאֶעֱבַד אֲנָא בַּתְרָךְ כְּוָתָךְ, קָם חַד מִנְהוֹן וּקְפַץ וְאִישְׁתְּכַח בְּמִצְעֵי דַּחֲנוּת, וּקְפַץ אוֹחֲרָן אִישְׁתְּכַח עַל תַּרְעָא פּוּמָא דַּחֲנוּתָא, קְפַץ אוֹחֲרָן וְאִישְׁתְּכַח לְבָרָא, קָם וּטְרַד תַּרְעָא בְּאַפֵּיהוֹן, אֲמַר לוֹן חַיֵּיכוֹן מַה דִּבְעִיתוּ לְמֶעֱבַד לִי עֲבַדִית לְכוֹן.