איגרא רמה חלק א· רבי משה משולם איגרא
שאלות ותשובות הגאון רבינו משלם · כ
ולענין שאילה דשאילא קדמאי נידון הכתובה שהיא מקוימת כדין דב' עדים מעידין על כל אחד מהחתימות וכעת מוציא הצד שכנגדו גביות עדות מהעדים גופא דהם חתימון על הכתובה דמעידין דלא קבלה ק"ס מעולם רק על ת"ר זהובים מה דינו האם דמי לתרי ותרי והנה באמת ל"ד ודמי למ"ש הש"ך בח"מ סי' מ"ו סע' ו' ס"ק י"ב דהא באמת אפילו אם הוא שקר שלא לוה כלום מ"מ אפשר דחתימת ידו הוא אמת ומעיד שקר דהא באמת עדות אחרים מעידין על כתב ידם וכן על עדות האחר וכמו דכתב תו' בב"ק דף ע"ג ע"א ד"ה א"ב דאסהידו בי תרי לחד ובי תרי לחד והנה עוד ראי' לזה דהא התו' התם כתב דמיגו דאי בעי. תקי אמרינין גבי בי תרי אפילו הכי גבי שתיקה אמרינן דשניהם יסכימו לדבר אחד וא"כ קשה אם אמרי העדים אנוסין מכח נפשות לא מהימן היכא דכתב ידן יוצא ממקום אחר ואמאי לא יהא נאמנים במיגו דאמרי לא לוה כמו דאמרי השתא ג"כ דלא לוה רק דהי' אנוסין והוי שתקי מאנוסין ומשמעות דכתב ידן יוצא ממקום אחר אפילו אם העדות אחרות מעידין רק על חתימתן א"ו דלא מהימן כנ"ל:
וגם נידון דשאילא קדמאי נידון החלוקה באמת מה שיש כאן יותר מדמי הכתובה לפי התקנת הקהילות כתב הב"ש דלדעת אחרוני' בתשובותיהם הוא לאב ובאמת כיון שמגיע לו לאב ואצל אב יש יותר מה שנשאר מעזבון בנו ומ"ה לא מצי לכופה שיטול נכסי צאן ברזל דממ"נ מה שישאר יותר הוא לאב ואצל אב יש עדיין יותר וכעת הזאת האשה אינה נוטלת כל הכתובה ולא החצי מן הנכסים לפי הערך שנשאר ביד האב ולענין התקנה הוי ספק תקנה להקל:
זאת התשובה כבר נדפסת בדף י"ט ע"ב כמו שנמצא כתוב בשילי היריעה אך לאשר מצאתי' עוד בין התשובות לא מנעתי מלהדפיסה פעם שנית