איגרא רמה חלק א· רבי משה משולם איגרא
שאלות ותשובות הגאון רבינו משלם · יט
מעשה הי' באחד שהלוה לחבירו מעות עצה"ע כתיקון ד"מ על שנה ואח"כ לא פרע בזמן ונשאר אצלו ואח"כ לאחר השנה סי' לו הפסד הפסד ובשנה הראשונה לא ה"ל הפסד והנה נ"ל הדין דהא באמת הט"ז מסופק בחושן משפט היכא דהתנה שלא יהא נאמן בלא עדות (והנה) אם ה"ל מיגו אם הוי כמו עדות וא"כ משמע שם דעיקר דהוי כל תנאי שבממון קיים. והנה ע"כ הוי ה"פ בהטו"ז מנלן דהתנאי הוי שלא יהא נאמן במיגו הוי ה"פ דהא תמיד יש לו מיגו וכמ"ש בתומים והנה באמת ל"ק מהא דנאמנות נאמן במיגו אע"ג דתמיד יש לו מיגו ל"ד לכאן דניהו דכוונתי שלא יהא מועיל מיגו הא באמת אין הנאמנות מועיל שלא להחרים חרם סתם וא"כ שפיר מאי דהוי דהתנה כן מ"מ הא הו"ל מיגו דהוי הכחיש הכל וא"כ שפיר הוי מוכח דאמר אמת ומאי הוי דהתנה כן הא אעפ"כ הוא אמת ומשא"כ בכאן אע"ג דהוא אמת מ"מ חייב לשלם וא"כ (בכאן) (דהא) בשעת מעשה דהתנה לא הו"ל מיגו וא"כ לא מוכח דכוונתו דאינו נאמן במיגו וא"כ י"ל דהא בכאן הו"ל מיגו דהוי אמר גם על שנה הראשונה או לא רוחתי או פרעתי וא"כ כיון דיש לו מיגו שפיר נאמן דהי' לו היזק בקרן ומנכה לו שיעור ריוח בהקרן אם באמת סתם היתר הוי ברב וש"ץ וא"כ לא מועיל דהא מיגו בודאי לא עדיף משתי עדים והוא לא רצה שתי עדים אך באמת אם כתב סתם ובאותו העיר לא ידע הרב או הש"ץ מעסק מ"מ וא"כ אין לומר דכוונתו על כך ועל עיר אחרת (דהיינו רב וש"ץ מעיר אחרת) הוי כמו דבר בטל דהתנאי יבטל דהא לא ידעינן באיזה העיר וע"כ הוי הפי' סתם עדים וא"כ שפיר נאמן במיגו לנכות שיעור דמי הריווח מהקרן דנאמן דהוי עכ"פ כך הפסד בקרן ע"י מינו: