איגרא רמה חלק א· רבי משה משולם איגרא
שאלות ותשובות הגאון רבינו משלם · ד
מעשה שא' שמו בעליות להתורה ובהחתימה יום טוב שכר והכינוי שלו ליפמאן בעד הדין הוא דיש לכתוב יום טוב ישכר המכונה ליפמאן בער וא"ל דלמא יסבור דליפמאן בער הכינוי של ישכר ולא של יום טוב ויום טוב נקרא עם הכינוי וכמ"ש הב"י גבי משה יהודא דשם הכינוי משה ליב דבודאי הכינוי על סמוך קאי בכאן ל"ש כן וכמ"ש הש"ך בסי' מ"ט דמשום הכי נר אפילו לאחר שם אביו קאי על חחימתו משום דלא מצי לפסוק בחתימה שלו ומשא"כ שם הכינוי דלא הוי הפסק (בחתימה) בהחחימה. אך בכאן בשם (הקד) העיקר דעליות לתורה או החתימה אי אפשר להפסיק וא"כ קאי על שם הראשון ובזה מיושב גבי כהן דעל שם אביו קאי ועל שמו ג"כ קאי משום דא"א להפסיק בהחתימה ומיושב קושיות הג"פ ועוד דבאמת לפי מה דכתב הש"ך לחלק דוקא בהך כינוי דגם לאביו שייך הך כינוי ויסבור דקאי על שם אביו ומשא"כ האיך דל"ש הך כינוי לשם אביו וכן הביאו בס' גט פשוט וכן אית' בס' שה"ג דמ"ה חתמינן עד לבסוף משום דבודאי קאי עד על שמו ולא על שם אביו וכן הביא בס' גט פשוט וא"ל אמאי הוי הדין אם (שם) לא (אביו יש לו כינוי) מה דיש לבעל עצמו הך כינוי לא שייך לאביו כלל ונהוי לכתחלה כשר לכתוב הכינוי מה דשייך לבעל לכתוב לבסוף דכיון דלא שייך לאביו הך כינוי ונהוי כשר כמו גבי עד לבסוף דהוי לכתחלה כן אך באמת החילוק בשלמא גבי עד אין מפסיקין בין החתימה ומשא"כ בכינוי דלא הוי הפסק כמ"ש הש"ך ומשא"כ בכינוי בהך דהכא דאין מפסיקין בעיקר השם שעולה לתורה וכמ"ש לעיל ואמת אפילו לרמ"א דס"ל גבי נר דאפשר דלא דקאי גם לעצמו מ"מ נוכל לומר דבודאי מודה להך סברא דשה"ג דהיכ' דלא שייך הך לאביו קאי בודאי לבן רק גבי נר הוי לשיטת רמ"א משום דכיון דאחזיק עוד יוסף ב"ש שיש לו אביו חי וא"כ כיון דנוכל לומר דקאי על אביו אין רשאי העדים לחתום דאמרינן דבודאי קאי לשני דחי דכיון דנוכל לומר דקאי לאביו וכמו שכתבו התוס' גבי הוחזק הוי סימן כיון דהוחזק צריך לדקדק העדים ה"נ בזה לענין נר והש"ך דהשיג בזו על רמ"א קאי לשיטתי' דאזיל לשיטתי' דבס"ק שלאחר זה השיג על התוס' בזה דבהוחזקו מדקדקין ותי' תי' אחר ומ"ה השיג בכאן גם על רמ"א בזה אך עכ"פ בנידון דידן לכ"ע הוי הדין כמ"ש לעיל ע"ש היטב:
ועוד דבכאן כ"ע מודו דמהני מאי דכתב לבסוף דכיון דאי אפשר לכתבו מקודם מלבד דהוי הפסק החתימה שקורא לתורה אך נמי א"א לכותבו משום דיסבור דהוי השם השני דישכר נמי כינוי וא"כ כיון דאי אפשר לכתבו מעיקר' כ"ע מודו דאמרינן דנוכל לומר דקאי על שם הראשון ג"כ והוי הדין כמ"ש לעיל:
והנה אע"ג דאית' גבי מקום דירה דהוי פסול לעז דיאמרו דאין זה. אבל מ"מ גבי מקום לידה לא הוי לעז משום דאין כל העולם כולה ידעי מזה ולא הוי לעז יע"ש היטב בהרא"ש דף פ' ע"א בהרא"ש בשם ר"ת. וא"כ הא באמת אפילו אם יש לו במקום אחר שם שם לא במקום הכתיבה ולא במקום הנתינה מ"מ לכתחלה צריך לכותבו וא"כ ל"ש שינוי דהוי לעז דמזה אין כל העולם כולו יודעים דלמא באמת יש לו איזה שם אחר במקום בעיר אחרת דאין כל העולם כולו ידעי אם אין לו שם אחר במקום אחר ואולי באמת יש לו שם אחר באיזו העיר וא"כ מ"ה לא הוי לעז וא"כ כיון דא"צ לכתבו ולא צריך למיכתב לא פסול שינוי וא"ש לשון הירושלמי וכמ"ש לעיל לשיטת ר"ת: