אור ברסלב
איגרא רמה חלק א מסכת פסחים › דף נט.

איגרא רמה חלק א· רבי משה משולם איגרא

מסכת פסחים · דף נט.

דף מד.

תנו תנו רבנן אין לך דבר שקודם לתמיד של שחר וכו'. עד דמתניתין. והקשה המהרש"א מה פריך הש"ס והאיכא עולה. ליקמיה ליה ביולדות או זב דליכא עיכובא כמ"ש תוס' ד"ה זה וכו' ונ"ל דהנה המשנה למלך מקשה על רש"י ד"ה מעלה ומלינה וכו' ולינה אינה פוסלת כדאמר בזבחים לד"ה דנא ירדו ע"כ מה ענין ירידה לעליה דרוב הפסולין אינו יורדין ואפ"ה לא יעלו עיי"ש. ונ"ל לתרץ דהנה לכאורה קשה דהא הא דאמרינן אין לינה בראשו של מזבח. היינו משום דמדמינן לשולחן כדאיתא בזבחים דף פ"ז ע"א. ועיי"ש בתוס' ד"ה לשולחן שהעלו ג' חלוקי דינים. והוא אם נמדד כהלכתו אינו נפסל בלינה אפילו שהו ימים רבים. ואי נסדר שלא כהלכתו דהיינו באחד בשבת נמי אינו נפסל בלינה. וטעמא משום דכלי שרת אין מקדשין שלא בזמנו. ואי כסדר בליל שבת דאינו מחוסר זמן אבל שלא כהלכתו נתקדש הלחם מהשולחן לענין זה לפסול בלינה לפי הס"ד במנחות אי לאו דמשני דנעשה כמי שסדרו הקוף עיי"ש:

ולפ"ז קשה דהא בנד"ד ההעלאת הכפרה למזבח לאחר התמיד שלא כהלכתו הוא. ותפסל בלינה כמו אם סדר הלחם בליל שבת. דהא היום אסור להקריב משום עשה דהשלמה. אלא למחר יהיה ראוי להקריב וא"כ דומה שפיר ללחם הפנים בליל שבת. ונ"ל ונקדים להבין דעת התוס' שם שכתבו שאם סדר לחם הפנים בליל שבת דהוי בזמנו. דפסול בלינה והוא דבשלמא אם נסדר כהלכתו ובזמנו ביום השבת א"כ נעשה לחמי של שולחן כבר. ותו לא מפסלי בלינה. אבל בנסדר בלילה אע"פ שהשולחן מקדשו דהא בזמנו נסדר. אבל כיון דנעשת שלא כמצותה לא נעשה לחמי של שולחן (כדי שלא) נפסל בלינה א"ו הכא נפסל. דהא אם תרצה לומר שלא תפסל בלינה ע"כ צריך אתה לומר מקודם שנעשה לחמי של שולחן ועי"כ שנעשת לחמי של שולחן לא תפסל בלינה. אבל אם נימא דתפסול בלינה. לא נעשת לחמי של שולחן. ולזאת פסול. דאיך תעשה כלל מן הדין שאנו דנין בו. אם פסול בלינה לא נעשה כלל לחמי של שולחן. ולפ"ז י"ל דרש"י מתרץ קושייתי' הנ"ל וזאת כוונתו דכיון דעכ"פ שעבר בבל ילין נעשת ע"כ לחמי של מזבח שלא ירד מטעם זה לא מפסל בלינה. ונחשב כאם סדר הלחם הפנים בשבת כיון דנעשת לחמי של שולחן דלא מפסלי בלינה ולא עשה עבירה למפרע ומש"ה רשאי להעלותם לכתחילה:

וכיון שזכינו לזה מתורץ קושיות המהרש"א הנ"ל דכל דברינו אתי שפיר בחטאת שהבשר נאכל והאימורין נקרבין. אבל בעולה שכולם כליל הדר קושייתנו הנ"ל דלא דמי לשולחן לדוכתיה והוא דהא קי"ל דאם אין בשר ואמורין אין דם. ותו קיי"ל דכל היכא דאיכא פסול בשחיטה בוודאי אפילו אם עלה ירד ולפ"ז אכתי קשה בעולה דלפסל בלינה דהא נעשה שלה כמצותה וא"ל כמ"ש רש"י דכיון דאף דתפסלה בלינה מ"מ לא ירד זה אינו דאם תפסלה בלינה הרי כל הקרבן פסול. ואין לנו שום דבר ממנו וא"כ נחשב הפסול הזה כאלו נמצא פסול בשחיטה. דהא בשעת שחיטה אנו יודעין כבר שלא תהיה הקרבן ראוי למידי. וא"כ הדין דאף שעלה ירד. וכיון שדינו לירד לא נעשה לחמי של מזבח. וקשה דלפסל בלינה. ולפ"ז דקושי' הש"ס והאיכא עולה היינו לר' פפא דאמר מעלה ומלינה ולדידי' אין לומר דמיירי ביולדת וזב. דהא הוא אומר אפי' תימא בחטאת בהמה. ובזב ויולדת ליכא חטאת בהמה אלא חטאת עוף. ומדוקדק בזה שבקושי' ראשונה של הש"ס דפריך והאיכא עולה קאמר הש"ס בשלמא לר"פ היינו דמלין ובקושי' השני' והאיכא עולה ל"ק. והאיכא עולה. ולפי הנ"ל אתי שפיר דבעולה ל"ל מעלה ומלינה:

ולפ"ז מתורץ קושי' תוספות בע"ב ד"ה ולא עולת וכו' שהקשה לר"ע דדרש עולת שבת בשבתו דחלבי שבת קרבין בי"ט הא בלא"ה ידעינן מלא ילין לבקר זבח חג הפסח. דע"כ איירי בי"ד שחל להיות בשבת עיי"ש ולפי הנ"ל אתי שפיר דלכאורה קשה מה פריך הש"ס רמי לי' רב ספרא לרב וכו'. דהא התרגום מתרגם לא ילין לבר מטבחא והיינו כמ"ד מעלה ומלינה בראשו של מזבח וא"כ נימא הכי לא ילין למטה ממזבח אלא קודם עלות השחר תעלה לראשו של מזבח והתם אינו נפסל בלינה. אמנם לפי מ"ש למעלה אתי שפיר דטעמא דלא מפסל בלינה משום דהדין דאע"פ דפסול בלינה אם עלה לא ירד אבל בי"ט קי"ל דהפסולין בי"ט (כמ"ש המשנה למלך) ירדו (וא"כ) א"כ אם תפסל בלינה יהי' הדין שירדו וא"כ דלח נעשת לחמי של מזבח הדין נותן לפסל בלינה כמו שכתבתי ולזאת צריך המתרץ לשנויי כדשנינן. ולפ"ז מתורץ קושי' התוס' הנ"ל דלכאורה קשה ל"ל לר"ע קרא דחלבי שבת קרבין בי"ט דהא בסוגיא דעלי' בריש יבמות שקלילן וטרינן ללמוד מני' דעשה דוחה ל"ת ומתרץ משום דתדיר ושארי סברות עכ"פ כיון דמצינו בהך קרבנות שדוחה שבת למה לא ידחה יו"ט וע"כ צ"ל דהא דדחי שבת משום דחביבה מצוה בשעתה. אבל אם עבר זמנו למה ידחה י"ט הא אפשר להמתין עד החול כך הוי ס"ד לזאת אתי קרא ללמוד דדוחה אפילו י"ט. ולפ"ז יש לומר אי לאו דכתב רחמנא עולת שבת דחלבי שבת קריבין ביו"ט מלא ילין זבח חג הפסח הוי ס"ד כקושיות הנ"ל דהפי' הוא שיעלה בראשו של מזבח קודם עלות השחר ואין לומר כמ"ש כיון דמן הדין עלה ירד נפסל בלינה אף בראשו של מזבח ז"א דלמה ירד משום קדושת יום טוב קשה יבא עשה וידחה ל"ת וא"ל כמ"ש דאפשר למחר דהא אם תפסלה השתא תו לא חזי דאם תניח הקרבן על המזבח עד הלילה א"כ יהא הלנתם לילה ויום שלם דהוי וודאי שלא בזמנו דבוודאי אף שעלה ירד דהא אין המזבח מקדשו כלל וא"כ דאי אפשר להמחתן אם נימא דפסול בלינה דוחה י"ט. א"כ ממ"נ הוי לחמו של מזבח אם תפסלה בלינה א"כ דוחה י"ט ונעשית בוודאי לחמו של מזבח ואי לא תפסלה בלינה בוודאי נעשית לחמי של מזבח ואכתי לא ידעינן דחלבי שבת קריבין בי"ט לזאת צריך קרא דעולת שבת דחלבי שבת קריבין בי"ט אעפ"י שנקראת בוודאי לחמי של מזבח דהיינו או אברים שנשארו מעולת מוסף או מעולת תמיד של בין הערביים והעלן למזבח קודם לילה כדין ובזמנו ואפ"ה דוחה י"ט ודו"ק:

ואם יתעקש אדם וישיב לסברא הנ"ל שהקשיתי שאינו דומה לשולחן דהוי כמו שנקרב שלא כמצותו ממה שכתבו תוס' במנחות דף נ"א ע"א בד"ה אפי לה וי"ל שמקשים על מה דפריך הש"ס לקמן דף צ"ה דלפסל שתי הלחם בתנור ביום ו' דהא קיי"ל דכלי שרת אין מקדש שלא בזמנו תירצו כיון דאי אפשר בענין אחר הוי כזמנו. אעפי"י שאינו דומה זה לזה כמו שיבין המבחן מכל מקום יש להשיב דהרמב"ם הוכיח מסוגיא זו כסברתו שם דס"ל באמת דנאפת בפנים והתנור מקדשו ותמהו שם המפורשים שהוא נגר הש"ס דשם דף צ"ה. ולפי הנ"ל אתי שפיר כיון דמוכח מסוגיא דהכא דאעפ"י שאי אפשר בענין אחר הוי שלא בזמנו א"כ ה"ה תנור נמי וא"כ לא מקדשו ודו"ק:

תוכן העניינים

איגרא רמה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה